המרכז לבריאות הלב
המרכז לבריאות הלב
המרכז לבריאות הלב
קראו על האירועים
 הסדנאות והחידושים
שיעשו טוב ללב שלכם
 
 

כנס מומלץ:
להקדים תזונה לתרופה
פרטים בקישור
 
 

הפחתת לחץ דם ותרופות
 
שיטה ייחודית 
מוכח מחקרית
 
לפרטים 077-7007952
 

  הרצאות מומלצות:   
   שבוע בריאות רעננה  
החל מה 11.11 


סיורים וסדנאות בישול
מן הטבע
 


Google

עבודות סטודנטים בשיטות תזונה עוד כתבות

תזונה על פי הרמב"ם

 

עבודת בקורס "תיאוריות וגישות נטורופתיות" בנושא :

תזונה על פי הרמב"ם

מוגשת ע"י: תמר קלי , רות שולמן

בהנחיית: אופיר פוגל, נטורופת  

דצמבר  2010

 

 

1.        מבוא

הרמב"ם, רבנו משה בן מימון, חי ופעל כרופא לפני 800 שנה, מאז השתנו הרפואות הנהוגות, האקלים והסביבה, סגנון החיים, הידע לגבי גוף האדם ותפקודו והאפשרויות הרפואיות הזמינות אשר כיום נשענות על מחקר מדעי וטכנולוגיה מתקדמת. אולם, דברים רבים בטבעו של האדם ואופיו לא השתנו ולכן עקרונות תזונתיים ורפואיים רבים שקבע הרמב"ם עדיין נכונים ועומדים במבחן הזמן והמקום. רופאים רבים בימנו אף נותנים משנה תוקף לעקרונות רבים אותם הציג הרמב"ם כגון חשיבות הפעילות הגופנית, הימנעות מאכילה מרובה, הימנעות ממאכלים רווים בשומן ואכילת חיטה מלאה. הרמב"ם האמין בכוח הריפוי העצמי של האדם ואף דגל בשימוש בתזונה נכונה כאמצעי עדיף לריפוי מחלות. כמו כן, הרמב"ם היה חלוץ בגישתו הקושרת את בריאות הנפש והגוף כתלויים זה בזה וכיום גישתו מקבלת הכרה כהשפעה פסיכו-סומאטית של הנפש על הגוף. בימנו עיקר היישומיות של מרכיבי תפיסת הרמב"ם הינה ברפואה מונעת ולקיחת אחריות אישית של כל אדם על בריאותו שלו. הרמב"ם מדגיש גם את ההתנהלות השונה הנדרשת מכל אחד בהתאם למצבו: בריא או חולה, ובהתאם למעגל החיים שלו: צעיר, בוגר, זקן. הרמב"ם חקר ופיתח את השקפתו הרפואית מתוך הניסיון היום יומי שלו כרופא מוערך בין שהייתה זו רפואה מונעת ובין שהייתה זו רפואה למצבי חולי.  

בעבודה זו נפרט את המלצותיו של הרמב"ם בנושא תזונה ואורח חיים בריא כפי שנלמדו ממגוון כתביו

נציין את יתרונותיהם וחסרונותיהם, נסקור מאמרים שנכתבו על פועלו הרפואי ונמליץ על תפריט לדוגמה המיישם את המלצותיו.

1.1.1        תפיסתו הרפואית והתזונתית של הרמב"ם

·        הרמב"ם ראה את מטרת התורה כתיקון הגוף ותיקון הנפש ולכן שמירת הבריאות משרתת את מטרות התורה ובכך יצק תוכן רחב למצווה "ונשמרתם לנפשותיכם מאד".

·        הגדרת הבריאות לפי הרמב"ם הינה האיזון הנכון בין כוחות הגוף והנפש, בינם לבין עצמם ובין הגוף לנפש, ומכאן נובעת הגדרת החולי שהינה פגיעה באיזון זה.

·        עיקר התפיסה הרפואית של הרמב"ם נשענת על המושג שנקרא "החום הטבעי", שהינו החיות הפיזית ושמירת  החסינות של האדם בפני התקררות. ניתן להקבילו לתהליך אספקת החמצן וחילוף החומרים שבגוף. החום הטבעי יחד עם הלחלוחית הטבעית של הגוף מאפשרים לאדם את קיומו.

התפיסה הרפואית מתבססת על מספר מושגים: ארבעה יסודות: אדמה, אויר, אש ומים.       ארבע איכויות: חם, קר, לח ויבש. ארבע ליחות: דם, ליחה לבנה, מרה צהובה ומרה שחורה.

ממושגים אלו נגזרות ההמלצות של הרמב"ם הבאות לאזן את הליחות ולשמור על חום הגוף.

·        תפיסה איכותית הרואה את האדם כמכלול.

·        שימוש בתזונה כאמצעי ראשון לטיפול באדם כחלק מהגישה ההדרגתיות בשימוש ברפואות לרפואת הגוף. וכאמצעי שני להשתמש במשקאות הקרובים למזון ולבסוף רק אם כל אלה לא משפרים את המצב לפנות לתרופות חזקות יותר. "כי הרופא הבקי כל זמן שהוא יכול ואפשר לו לרפואות במיני מזון לא ירפא ע"י סמים" (הקדמה למשנה, סדר זרעים)

·        הגישה למצבו הבריאותי של כל אדם אסור שתהיה מקובעת בתבניות כלליות אלא בחינה אישית של כל אדם ואדם איזה מזונות מתאימים לו אישית מעבר להמלצות אותן נותן שהן פונות לכלל. "ראוי לכל איש שיבחן בניסיון, אם זה מהמאכלים או מהמשקים או מהתנועות יזיקהו וירחיקהו...וכל מה שיזיקהו ירחיקהו...ויהיה בריא תמיד" (פרקי משה, מאמר שבעה-עשר)

·        התאמת כללי הנהגת הבריאות לפי מצבו האישי של האדם באם בריא או חולה, לפי גילו בין אם צעיר או זקן, לפי עונות השנה ולפי אקלים אזור מגוריו.

·        שמירת האיזון הבריאותי על ידי שמירת דרך האמצע שמשמעותה הינה אי הגזמה בשום דבר הן בהנהגת הגוף והן בהנהגת הנפש.

1.2.1        קורות חייו

הרמב"ם, רבינו משה בן מימון, נולד בקורדובה שבספרד בשנת 1138. אביו רבי מימון שמש כדיין  העיר והיה נצר לרבי עובדיה החכם הגדול, דיין העיר קורדובה שעל שמו נקרא הרמב"ם במקורות הערביים אבן עבדאללה (= בן עובדיה ). בעולם המדעי נקרא שמו ביוונית מימונידס (Maimonides).

בשנת 1148 , בעקבות פלישת המווחדון, תנועה מוסלמית קיצונית שרדפה את היהודים, ברחה משפחתו מספרד ונדדה דרומה עד שהגיעו, בשנת 1158, לפאס שבמרוקו והתיישבו שם.

עם התגברות הקנאות המוסלמית במרוקו נאלצה המשפחה להמשיך ולנדוד עד הגיעם לארץ ישראל בשנת 1165 בעברם בעכו, ירושלים וחברון. שנה לאחר מכן המשיכה המשפחה בנדודיה למצרים והתיישבה בפוסטאט היא קהיר העתיקה שם תפס מקום חשוב כמנהיג רוחני של הציבור היהודי בעיר. הרמב"ם התפרנס ממסחר באבנים טובות שנוהל על ידי אחיו הסוחר עד שזה טבע בים עם ספינתו ואיתו אבד הון רב.  באבלו על אחיו שכב הרמב"ם בחולי שנה והיה שרוי באבל עוד שמונה שנים. הרמב"ם שנאלץ לחפש פרנסה אחרת, אך לא רצה להתפרנס מהרבנות, התקרב לחצרו של הסולטן צלאח א-דין ומונה על ידי המשנה שלו ,הואזיר אלפאצל עבד אל רחום, לרופא המלכות, שם שימש כרופא גם ליורשו של צלאח א-דין, בנו הבכור נור אלדין, משרה אשר הביאה לו עומס רב וגזלה שעות רבות מיומו. הרמב"ם נשא את ביתו של רבי מישאל הלוי אלת''קה ובשנת 1186 נולד להם בנם היחיד רבי אבהם ששימש כנגיד הקהילה. הרמב"ם נפטר בשנת 1204 במצרים והוא בן 66 ונקבר בארץ ישראל לפי בקשתו.

1.2.2        פועלו וכתביו הרפואיים

הרמב"ם הינו האישיות המפורסמת ביותר בימי הבניים: גדול הפוסקים בכל הדורות, פילוסוף חשוב בתקופתו, איש מדע וחוקר, ומנהיג קהילת קהיר והאזור. על עוצמתו האינטלקטואלית והישגיו הנדירים זכה לכינוי "הנשר הגדול"  ועליו נאמר: "ממשה] רבנו] עד משה [בן מימון] לא קם כמשה [בן מימון]".

מורו המובהק היה אביו רבי מימון ואת תורתו הרפואית קיבל מרופאים רבים אך את עיקר ידיעתו שאב מספרים רבים שקרא ואף סיכם את עקרונותיהם בחיבוריו. הוא הושפע מכתבי אפלטון, פיתגורס והרמס. בעיקר הושפע מאריסטו וממפרשיו הערביים :  אבן רשד, אבן-סינא ובמיוחד מאבו-נצר אל פאראבי.

הספרים שכתב היו בשלושה תחומים:

ספרות תורנית ובכללם "משנה תורה" (קרוי גם "יד חזקה"), ספר המאור וספר המצוות העוסקים בהלכה, במחשבה, בדעות ובמידות של עם ישראל, במשנה ובמצוות .

ספרי פילוסופיה בהם "מילות ההיגיון" המפרט את היסודות של הלוגיקה האריסטוטלית, "מורה הנבוכים" העוסק בפילוסופיה הדתית והמוסרית של עם ישראל וחיבורה לפילוסופיה הכללית.
את התחום השלישי, ספרי רפואה, כתב הרמב"ם בעיקר בשנות חייו האחרונות ובו נמנים עשרה ספרים:

  1. קיצורי גָלֶנוֹס בו פירט את עיקר כתביו של גלנוס, גדול הרופאים של יוון העתיקה, תוך  השמטת כל מה שאין בו צורך בעבודה המעשית והצהרה של הרמב"ם שאינו מסכים לקבל מן המלומד היווני אלא נתונים שאפשר להוכיחם על-פי ההיגיון או על-פי הניסיון. הרמב"ם דרש דיאגנוזה מבוססת, מדויקת ומדעית לפני קביעת הטיפול.
  2. פירוש לפרקי אבוקרט ובו אמרות של היפוקרטס, רופא יווני הנחשב אבי הרפואה המערבית ומכיל הקדמה של הרמב"ם.
  3. פרקי משה, החשוב והמקיף בספרי הרפואה של הרמב"ם, ובו כ-1,500 אפוריזמים (אימרות) הנוגעים בכל שטחי הרפואה: אנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה, אטיולוגיה, דיאגנוזה, סימפטומים, ריפוי, היגיינה, דיאטה ותרופות. האפוריזמים לקוחים מספריהם של רופאים יוונים-פרסים.
  4. מאמר הטחורים על הפיזיולוגיה של העיכול ועל בחירת המאכלים והתרופות.
  5. ספר הקצרת על מחלת האסתמה והטיפול בה בעזרת תזונה, תרופות ואזורי אקלים.
  6. על הסמים ועל תרופות הנגד. בעיקר על הכשת נחש ופעולות העזרה הראשונה.
  7. הנהגת הבריאות הספר המקורי שבין כתביו ברפואה בו כתב על חשיבות הרפואה המונעת והשימוש באמצעי ריפוי מתונים הנשענים בעיקר על תזונה נכונה שכן לדעתו הבריאות נובעת ממאזן כוחות טבעי שיש לעודדו כדי להביא להחלמה. הוא מדגיש את ערך ההיגיינה הגופנית, הנפשית, הציבורית, הסוציאלית, המשפחתית והמינית ושלל בתקיפות את האמונות הטפלות, רופאי אליל, קמיעות ולחשים ששלטו אז ברפואה. הרמב"ם הציג את גישתו החלוצית בענין קשר גוף נפש והתלות ההדדית בניהם לשמירת הבריאות בבחינת "נפש בריאה בגוף בריא".
  8. מאמר ההכרעה הכרעות הרמב"ם בענין המלצות רפואיות סותרות של רופאי חצר הסולטן בענין רחצה, פעילות גופנית, שתיית יין, שימוש במשלשלים וכד''.
  9. מאמר המשגל דן במזונות ותרופות בעלי השפעה אפרודיזיאקית (מעורר תשוקה מינית) ואנטי-אפרודיזיאקית (מדכאי תשוקה מינית).
  10. ביאור שמות תרופות אינדקס של כ-2,000 שמות תרופות בסדר אלפביתי עם תיאור קצר שלהן.

 

2.       המלצות הרמב"ם לתזונה ולבריאות

2.1.1        עיקרי השיטה

בספרו, משנה תורה, מקדיש הרמב"ם את פרק ד לפירוט עיקר המלצותיו לאדם הבריא לשמירה על בריאותו ומציין בתחילה את ההנחה עליה מתבסס שבריאות הגוף הינה המצב הטבעי וכל אשר צריך האדם לעשות הוא לשמור על בריאותו הטבעית על ידי התרחקות מהדברים שמזיקים ואימוץ תזונה והרגלים בריאים.  "הואיל והווית הגוף בריא ושלם, מדרכי ה'' הוא, שהרי אי אפשר שיבין או יידע, והוא חולה--צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברים המחלימים; ..." (הלכות דעות, פרק ד).

 

הרמב"ם קובע שלושה כללי הזהב המבטיחים לאדם בריאות:  שמירה על פעילות גופנית, הימנעות מאכילה מופרזת, שמירה על מעיים רכים ופינויים התקין "ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף:  כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע, ומעיו רפים--אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אכל מאכלות הרעים" (הלכות דעות, פרק ד).

 

אזהרה חמורה מזהיר הרמב"ם מהגורם העיקרי לחולי והוא: אכילה מופרזת שממנה יש להימנע אפילו לגבי מזונות המומלצים לאכילה. "והרופאים כולם מסכימים כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים יותר מעט נזקו מאכילה רבה מן המאכלים הטובים והבריאים" (הנהגת הבריאות, שער ראשון).

כללי אכילה

·        יש לאכול רק כאשר חשים ברעב.

·        אין לאכול עד להרגשת שובע אלא רק עד למילוי שלושת רבעי הקיבה (75%). בהמלצה זו מתבסס על דברי היפוקרטס המזהיר שאכילה לשובע מרחיבה את הקיבה ומחלישה אותה ופוגעת בעיכול התקין. ההזהרה הזו מאכילה לשובע מקבלת משנה תוקף באמירה של הרמב"ם   והסביר הרמב"ם: "כי השובע...יחייב מילוא האסטומכא ומשיכתה (התרחבותה) וכל אבר שיהיה נמשך, יתפרקו חיבוריו ויחלשו כוחותיו בהכרח ולא יעכל האסטומכא המאכל ההוא בישול טוב בשום פנים, ויחדש השברון וחולשת התנועה וכובד המאכל, וכל שכן כאשר ירבה לשתות מים אחר המאכל המשביע ... " (פרקי משה).

·        אחת הדרכים המומלצות כדי להמנע מאכילה לשובע היא להסתפק בתבשיל אחד או שניים בארוחה מפני שבתבשיל אחד תפסק האכילה לפני השובע. לאכילת מספר מועט של סוגי תבשילים יש יתרון נוסף, לדברי הרמב"ם, והוא שהדבר גם מקל על תהליך העיכול שכך יהיה טוב ומזין לגוף ובכך גם יתפנה מהר ובקלות.

·        אין לאכול לפני שמחממים את הגוף בפעילות גופנית ובכלל זה גם ארוחת הבוקר. ואחר כך לנוח מעט ואז לאכול את הארוחה.

·        בזמן האכילה על האדם לשבת, עדיף בהטיה לצד שמאל. "... ולא יהלך ולא ירכוב ולא ייגע ולא יזעזע גופו ולא ייטייל, עד שיתאכל המזון שבמעיו; וכל המיטייל אחר אכילתו או שיגע, הרי זה מביא על עצמו חולאים רעים וקשים" (הלכות דעות, פרק ד).

כללי שתיה

·        המים הינם המשקה הטבעי המסייע לקיבה בפעולתה. "כי הטבע יבקש מים, להחזיק המאכל, כדי שיקל לאסטומכא" (הנהגת הבריאות, שער ראשון).

·        יש לשתות רק כאשר צמאים וגם אז אין לשתות הרבה.

·        אין לשתות מים קרים מידי.

·        אין לשתות יחד עם הארוחה, אלא אחרי שהתפנתה הקיבה והמזון המשיך למעיים.

·        אם כן חייבים לשתות בארוחה יש למהול את המים ביין או בדבש

פעילות גופנית

·        חשיבות רבה במעלה מיחס הרמב"ם להפעלת הגוף להפעלת מערכות הגוף והקשר ביניהן  "ראוי שלא תעלים עיניך מתנועת הגוף... ראוי שתניע הגוף והאיברים כולם תנועה שווה, ושיעשה כל אבר מעשהו ויקבלו תועלת האיברים כולם, החיצונים והפנימיים" (פרקי משה, מאמר 17). היתרון של ההתעמלות הוא שהיא שומרת על החום הטבעי של הגוף, ממיסה את המאכל, מתיכה את הליחות ואת הפסולת שבגוף ומזרזת את העברתם בדם.

·        ההתעמלות מועילה מאד גם לפני הארוחה כדי שהגוף יתחמם אך לאחר האכילה יש לנוח כדי לא להפריע לתהליך העיכול.  "וכמו שההתעמלות היותר חזקה טובה קודם המאכל, כן אחר המאכל היא רעה מכל הדברים" (פרקי משה, מאמר 17).

·        רמב"ם הזהיר בפני התעמלות מאומצת מידי, כמו העדפת ההליכה על פני הריצה, עד כדי אמירה שההתאמצות עלולה לפגוע ביכולת המנטאלית.

·        אחרי פעילות גופנית מומלץ להתרחץ במים חמים, לנוח מעט ואז אפשר לגשת לאכול.

·        האדם החולה לא יעסוק בפעילות גופנית עד אשר יבריא.

הפרשות הגוף

·        רמב"ם מיחס חשיבות רבה לפינוי הפרשות הגוף מייד עם הופעת הצורך ולהמנע מדחיית ההתפנות.

·        כמו כן ממליץ לבדוק היטב באם יש צורך להתפנות לפני ואחרי ביצוע אחת מהפעולות הבאות: אכילה, רחצה, פעילות מינית, התעמלות, שינה. "ומדרכי הנהגת הבריאות שלא יחזיק מותרו בשום פנים אלא בעת הצורך ישתדל לדחותו" (פרקי משה,)

·        כלל חשוב, מדגיש הרמב"ם שיש לדאוג להפרשות רכות כדי להתרחק ממצב של עצירות שמהווה גורם למחלות רבות "לעולם ישתדל אדם שיהיו עיו רפין כל ימיו ויהיה קרוב לשלשול מעט, וזה כלל גדול ברפואה כל זמן שהרעי (יציאת מעיים) נמנע או יוצא בקושי חולעים רבים באים" (הלכות דעות, פרק ד).

כללי שינה

·        יש לישון כשליש מהיממה, כלומר 8 שעות והן צריכות להיות בסוף הלילה לפי הזריחה כך שהיקיצה תהיה עם הזריחה.  

·        יש לישון על הצד,בתחילת הלילה על צד שמאל, ובסוף הלילה על צד ימין "לא יישן אדם לא על פניו ולא על עורפו אלא על צדו" (הלכות דעות, פרק ד).

·        אין לישון אחרי הארוחה אלא כ- 3-4 שעות אחריה.

·        אין לישון במהלך היום. בחיבור אחר הרמב"ם מסייג את הכלל לגבי אנשים שהתרגלו לישון בצהרים ואז אומר שזה טוב לעיכול האוכל)

כללי רחצה

·        יש להתרחץ פעם בשבוע (כנראה התכוון לפחות פעם בשבוע מפני שבימיו לא נהגו להתרחץ הרבה)

·        יש להתרחץ במים חמים.

·        את הראש לרחוץ רק במים חמים מאד (לא פושרים ולא צוננים) ולכסותו אחרי הרחיצה שלא יתקרר.

·        לסיים את הרחצה במים המתקררים בהדרגה דרך פושרים עד הקרירים, אך בחורף לסיים בפושרים.

·        לא להאריך במשך זמן הרחצה כדי שלא לעייף את הגוף.

·        לאחר הרחצה יש לנוח ואפילו לישון טוב יותר, ובעונת הגשמים למרוח את העור בשמן זה מצוין.

·        אין להתרחץ מייד לאחר האכילה ואין להתרחץ כאשר רעב ואין לאכול מיד אחרי סיום הרחצה.

·        אין לשתות מים קרים אחרי הרחצה ואם צמא ישתה מים מעורבבים בדבש או יין.

המזונות הטובים

אלו מזונות שהרמב"ם ממליץ לאכול שתרומתם לבריאות רבה ויש לכלול אותם בתזונה באופן שוטף:

לחם מחיטה מלאה         "הקמח הנעשה מן החיטה שאינה שרויה במים ולא קלופה" (ספר הקצרת, פרק ג).

דבש                             טוב למבוגרים ובעיקר לזקנים אך מעט.

יין                                  טוב למבוגרים אך מעט משום שמעלה את החום שנחלש אצלם. גם עוזר לשינה.

חומץ                             טוב לעונה החמה.

פירות                            תאנים, ענבים, שקדים, ומיץ תפוחים.

מרק עוף                       טוב  לכל אדם ובמיוחד לאלו שמוחם חם. וכן העוף עצמו בריא וקל לעיכול.

גבינה                            בעלת מתיקות עדינה ולא מלוחה מדי/שמנה מידי

חלמון ביצה                   לכל אדם

זיתים                            עדיף בחומץ, לאכילה בתחילת הארוחה לפתיחת התאבון. מחזקים את הקיבה.

חלב                              מזין לגוף חלש ומתיך ליחות רעות. חלב העז טוב יותר ועדיף למנוע התגבנותו.

צימוקים                         טובים לפעילות הכבד ולאיזון הליחות.

שמן זית                        טוב לכל אדם, מנקה את כלי הנשימה.

המזונות הרעים

אלו מזונות שהרמב"ם ממליץ להמנע מהם לחלוטין שאכילתם מחלישה את הגוף ומביאה למחלות:

דבש                             לא טוב לילדים.  "הדבש והיין, רע לקטנים ויפה לזקנים" (הלכות דעות, פרק ד).

יין                                  לא טוב לילדים. ויין צעיר לא טוב לכולם.

דגים ישנים                               

גבינה ישנה ומלוחה

פטריות

בשר מלוח וישן

פירות לא בשלים           

ירקות  "(הירקות) אולם כולם מזונם רע למי שירצה הנהגת בריאותו" (הנהגת הבריאות).

חרובים

תבשיל שהחמיץ

מאכל מר / ריח רע        

 

מזונות רעים למחצה

אלו מזונות שהרמב"ם ממליץ להמנע מהם, אך אם יאכלו יזיקו פחות מהמאכלים הרעים:

גבינה וחלב שעמדו        24 שעות מהחליבה וכן גבינות קשות ומיושנות. מתיר גבינה לבנה מתקתקה.

לחם שעורים ומצות        למעט דייסת שעורים המשמשת לרפואת קצרת.

פול ועדשים                    ממליץ להימנע לגמרי מאכילתם.

לחם מצות                     למעט בפסח שבתקופה זו משמשת לרפואה.

כרוב                             למעט שימוש לריפוי צרידות.

בצלים וכרשה                מלבד אנשים שהתרגלו לאכול אותו. וכן שימוש במיץ הבצל כחומר אנטביוטי.

שום                              תכונתו כמתיך ליחות תועיל במצבים מסוימים לאנשים מסוימים.

חרדל                            מעט טוב לעונת הגשמים.

צנון                               יעיל בטיפול בקצרת.

דלעת                            לאכול מעט בעונה החמה

תמרים                          תמרים לחים בלבד. תמרים יבשים יועילו לריפוי נדודי שינה.

פירות                            ככלל להמעיט באכילתם, ומהחמוצים לאכול מעט ורק בעונה החמה.

לחם קלוי בשמן              גם לחם שמכיל שמן

סולת מנופה                  והכוונה גם לחיטה לבנה ללא קליפה.

דגים גדולים

ציר/מורייס                     רוטב דגים.

ברווזים ואווזים

בני יונה

בשר שור / תיש גדול

כללי אכילת מזונות

·        מזונות משלשלים : ענבים, תאנים, תותים, אגסים, אבטיחים, פנים הקישוא, פנים המלפפון לאכול אותם לפני הארוחה, להמתין עד שיתפנו מהקיבה ואז להמשיך לאכול.

·        מזונות מאמצים את המעיים: רימונים, תפוחים, לאכול ביחד עם האוכל ומעט.

·        בארוחה להתחיל מהמאכלים הקלים לעיכול ואחר כך את הקשים יותר. כגון: ביצים לפני עוף, ועוף לפני בשר בקר.

·        בעונה החמה: לאכול מאכלים קרים , ללא תבלינים ובעונה הגשומה: לאכול חמין והרבה תבלינים.

·        בעונות החמות יש להפחית את כמות האוכל לשני שליש מהכמות הנאכלת בעונת הגשמים.

·        המאכלים הרעים למחצה להגביל אכילתם רק בעונת הגשמים.

כללי התנהגות נוספים

הרמב"ם מזהיר בפני צבירת עודפי שומן בגוף ובפני סתימת עורקים. "שומן הגוף המופלג לבעלי העמל סכנה ...כי הנה הוא צריך שיהיה בעורקים ריקות לקבל מה שיגיע אליהם מהמזון" (הלכות דעות, פרק ד).

 

הרמב"ם מזהיר על קיום יחסי מין רק כאשר הגוף בריא וחזק ומתריע שהפרזה בפעילות מינית מביאה מחלות רבות לגוף. " אמרו חכמי הרופאים, אחד מאלף מת בשאר חולאים; והאלף, מרוב התשמיש.  לפיכך צריך אדם להיזהר בדבר זה, אם רצה להיות בטובה " (פירוש לפרקי אבוקראט, מאמר ראשון).

 

מעבר לכללי ההתנהגות האישית שעל כל אדם לנהוג בהם כדי לשמור על בריאותו הרמב"ם נותן עשר המלצות נוספות לבחירת הסביבה למגורים: "כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו, אין תלמיד חכמים רשאי לדור בתוכה; ואלו הן--רופא, ואומן, ובית המרחץ, ובית הכיסא, ומים מצויין כגון נהר או מעיין, ובית הכנסת, ומלמד תינוקות, ולבלר, וגבאי צדקה, ובית דין מכין וחובשין" (הלכות דעות, פרק ד)

3.       יתרונות וחסרונות

3.1.1        יתרונות הקשורים לבריאות באופן כללי

ü      הרמב"ם האמין בפעילות גופנית, כיום מחקרים הוכיחו את הכוח והיתרונות הרפואיים של פעילות גופנית להורדת לחץ דם, פינוי שומנים, שמירה על רמות סוכר נמוכות ועוד יתרונות שיש לפעילות גופנית מתונה. מלבד היתרון בהיבט הפיזי הרמב"ם מכוון את דבריו גם לשמירה על נפש בריאה, על חיוניות וסיפוק שהפעילות הגופנית תורמת לנו. 

 ü      הרמב"ם טען כי שמירה על מעיים רפויים מחסנת את הגוף. כיום אנו מבינים את החשיבות של ניקוי הגוף ופינוי רעלים. עצירות כרונית נתפסת כיום כבעיה רפואית שיש לטפלה. שמירה על מעיים רפים חשובה לרמב"ם לא רק בזמן טיפול במחלה קיימת אלא כתנאי לבריאות ושימור הבריאות.

 ü      הרמב"ם ממליץ להקפיד על שמונה שעות שינה והן יהיו רק בשעות הלילה ולא במהלך היום. היום ידועה החשיבות של שינה מספקת כדי לאפשר לגוף לבצע את תהליכי הניקוי שיקום ובניה ומחסור בשעות שינה יכול להביא לסטרס על הגוף.

 ü      הרמב"ם ממליץ ללכת לישון לפחות שלוש ארבע שעות לאחר הארוחה. גם כיום ההמלצה היא לאכול את הארוחה האחרונה של היום בסביבות שש בערב בשביל לתת למערכת העיכול ובפרט לכבד לנוח מנוחה אמיתית בזמן השינה.

 ü      הרמב"ם מציע לשמור על היגיינת הגוף כתנאי לשמירה על בריאות ונתן כללים מפורטים על רחצה ועל טמפרטורת המים. אנו יודעים כי במדינות מתפתחות בעיות של אי שמירה על היגיינה מביאה לזיהומים שהם גורם מספר אחד ליצירת מחלות ומוות שם. 

 ü      האמין בכוח הריפוי העצמי של הגוף ובכך תומך בעקרון בסיסי של הגישה הנטורופתית על ידי המלצה להשתמש בכוח הרפואי של הטבע, כוח שיש לתזונה ולאורך חיים בריא.

 ü      הרמב"ם לא הסתפק בטיפול באנשים חולים. הוא נתן עצות מועילות גם למי שרצה לשמור על אורך חיים בריא וגם טיפול בחולים שהבריאו ויש צורך לשקמם. כיום יותר רופאים מתייחסים לרפואה מונעת ואורך חיים בריא כמטרה שיש ליישמה. ניתן למצוא כיום הרבה מחקרים שנעשו על חשיבות התזונה ואורחות חיים לשמירה על הבריאות.

 ü      הרמב"ם בחן כל מקרה של מחלה בנפרד. לכל מטופל, לפי תפיסתו של הרמב"ם, הותאם טיפול שונה. כל בעיה של מטופל היא ייחודית וצריך לטפל בו באופן שונה. גם בנקודה זו דומה תפיסתו של הרמב"ם לתפיסה של הרפואה האלטרנטיבית שבוחנת כל מטופל באופן פרטי ושונה.

 ü      הרמב"ם הרחיב את תפיסתו של הגוף גם למימד הפסיכולוגי והנפשי. הוא ציין את הקשרים בין הגוף הפיזי והגוף הנפשי. מחלות נפשיות וקשיים רגשיים יכולים לדרדר את הגוף למצב של מחלה ולהיפך. כיום אפילו הרפואה המודרנית בין שהיא קונבנציונאלית או אלטרנטיבית מבינים את הקשר גוף נפש  בשמירה על גוף בריא. 

 ü       הרמב"ם טען כי יש לבחור מקום מגורים נקי ולא מזוהם. כיום המלצה לאוויר נקי נשמעת לנו נכונה יותר מתמיד וישנה מודעות רבה לאיכות הסביבה והשפעתה על בריאותנו.

 

3.1.2        יתרונות הקשורים לתזונה

ü      הרמב"ם פירט רשימה של מזונות טובים במיוחד (המזונות הטובים) שכדאי לאכול באופן יום יומי ופירט את הפעילות שלהם בגוף ואת היתרון הבריאותי שלהם, כגון: מרכך מעיים, מנקה את כלי הנשימה, מייבש ליחה, מחמם, מקרר ועוד. הרשימה כוללת מזונות שגם כיום נחשבים למזונות מומלצים וזמינים. הרשימה מאד מתומצתת וממוקדת ולכן קל מאד לשלב אותם בתפריט.

 ü      הרמב"ם העדיף מאכלים העשויים מקמח מלא על פני קמח שהרחיקו ממנו את הקליפות. יש עדיפות גם לבצק שטפח על-פני בצק שלא טפח. הדרישה חשובה ומקובלת גם כיום הרבה מחקרים נעשו על תזונה מלאה בהשוואה לתזונה שעברה עיבוד. בנוסף לויטמינים ומינרלים שהולכים לאיבוד, חשוב לשמר את הסיבים התזונתיים שבמזונות המלאים. הסיבים התזונתיים משפרים את פעולת המעיים ומקטינים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

 ü      הרמב"ם המליץ על צריכת שמן זית כמקור שומן והגביל את הצריכה של השומן מהחי כגון בשר, גבינות ודגים שמנים. כיום ידוע הנזק שבשומן מהחי לבריאות הכבד הלב וכלי הדם.

 ü       הרמב"ם מדגיש כי יש לאכול את המאכלים הקלים לעיכול תחילה ואח"כ לעבור למאכלים שזמן עיכולם ארוך יותר. גם לאור הידע שקיים כיום ישנה המלצה להפריד בין סוגי מזונות ובכך לאפשר  לגוף לעכל ולספוג את מרב החומרים הדרושים לו עם פחות עומס על המערכת.

 ü      הרמב"ם הזהיר מאכילה מרובה, יש לסיים ארוחה לפני שמרגישים שובע. אין ספק שקיים קשר הדוק בין אכילה מרובה, המביאה לעודף משקל לבין חולי. הקשר בין משקל עודף לתחלואה נבדק והוכח מדעית.

 ü      הרמב"ם ממליץ להימנע משתייה בזמן הארוחה. למרות חשיבות השתייה במהלך היום בזמן הארוחה  שתייה מרובה מעמיסה על מערכת העיכול ומפריעה לפעולת העיכול והספיגה.

 ü      מלבד האיסורים על מאכלים שהם רעל לגוף וכאלה שמותרים לאכילה הרמב"ם נתן ונתן עצות למנהגי אכילה נכונים. גם כיום ישנה מודעות לאופן האכילה מעבר לסוג המזון שאוכלים.  

 ü      הרמב"ם ממליץ על מזונות השייכים לאזור בו אנו חיים. מזונות אלו מקומיים גם עבורנו ולכן זמינים ואין קושי ליישם את השיטה.      

 

3.1.3        חסרונות

ý     הרמב"ם ממליץ להגביל את כמות השתייה ולשתות רק כאשר מרגישים צמא. יתכן והאיסור על שתייה מרובה יכולה להתאים לחלק מהאנשים שכבר שותים מספיק אולם כיום רוב האנשים אינם שותים מספיק וצריכים להקפיד על שתייה לאורך כל היום. שתייה עוזרת לריכוך הצואה ועוזרת לנקות את המערכת בפרט הכליות ולכן צריך להקפיד על שתייה מספקת.     

 ý     המושגים הרפואיים עליהם ביסס הרמב"ם את תפיסתו כמו חום טבעי, מרות וליחות כיום אינם נמצאים בשימוש ברפואה. האמצעים שעמדו לרשותו היו התבוננות בחולה ולמידה מתוך ניסיון ותצפית ללא מיקרוסקופ, קרני רנטגן, בדיקות מעבדה הזמינים כיום. קשה להתעלם מהפער הגדול שקיים בין עולמו המדעי של הרמב"ם לימינו.

 ý     הרמב"ם נתן רשימה מפורטת של מאכלים אסורים (המזונות הרעים ורעים למחצה) שחלקם ברור מדוע אסורים כגון: דגים ישנים, בשר מלוח וישן. אולם ברשימה זו נכללים גם מזונות שכיום נחשבים מאד בריאים כגון: עדשים, כרוב, דלעת, תמרים. במיוחד בולטת ההגבלה על אכילת פירות וירקות שכיום ידועה חשיבותם העליונה לתזונתנו כמזונות מזינים ובעלי ערך בריאותי רב וכמונעי מחלות.

 ý     החלב מופיע ברשימת המזונות הטובים שתרומתם לבריאות רבה דבר הסותר את הדעה הרווחת כיום בין שוחרי הבריאות והגישה הנטורופתית שהחלב יוצר ליחה ועודף חומציות. נסייג חסרון זה בכך שהרמב"ם התייחס לחלב טרי מאד והמליץ להעדיף חלב עזים.

 ý     הדגים מופיעים ברשימת המזונות הרעים דבר הסותר את הדעה הרווחת כיום בין שוחרי הבריאות והגישה הנטורופתית כמקור חלבון טוב, אומגה-3, ושומנים טובים. 

4.       סקירת ספרות מחקרית

4.1              מאמר בנושא טיפול בטחורים

המאמר מציג את החיבור על טחורים שכתב הרמב"ם ובו טוען בפני המטופל כי ניתוח להסרה של החלק הפגוע הוא המוצא האחרון לטיפול. בהמשך הוא מתאר כיצד שינוי תזונתי יכול למנוע היוצרות הטחורים. הרמב"ם מאמין שכתוצאה מעודף של מרה שחורה (כתוצאה מדיכאון), שהצטברה בחלק  התחתון ביותר של הגוף, הגוף ניפגע ונוצרו הטחורים. ומחלק את המחלה למקרים יותר קלים ומקרים קשים יותר.

 כאשר הרמב"ם דן ומציע את הטיפול שהוא ממליץ, לחלוקה הזו יש חשיבות גדולה. לטיפול במקרה הקל יותר של טחורים (ללא התערבות ניתוחית), הוא ממליץ על שינוי כולל באורח החיים, דיאטה, טיפול מקומי, כמו כן חוקן, אידוי וחיטוי באמצעות עשן. הרמב"ם מדגיש את דעתו כי "האדם צריך לחתור להרפות ולרכך את הצואה" על ידי "ההרכב של התזונה שצריך תמיד לשאוף לריכוך". הוא ממליץ על מספר שינויים בתזונה אשר מטרתם היא לרכך את הצואה. לטיפול במקרים אקוטיים יותר של טחורים כולל דלקת הוא ממליץ על הקזת דם ומרק עוף לריכוך הצואה.

 המאמר מפרט גם את חלקו האחרון של החיבור  בו הרמב"ם דן במקרים היותר חמורים של טחורים בהם הוא ממליץ על התערבות בניתוח,

 גם כיום הטיפול השכיח כולל שינויים בתזונה, צריכה של נוזלים וריכוך הצואה. כותבי המאמר מציינים כי הדברים שכתב הרמב"ם בחיבור בנושא הטחורים (כולל התהוות המחלה, החלוקה שלו למקרים קשים וקלים, וטיפול במחלה עצמה כמו כן טיפול מונע) נשמעים נכונים גם כיום. הרמב"ם חוזר ומדגיש לאורך כל החיבור את התפקיד החשוב שיש לתזונה לטיפול בסובלים מהמחלה וטיפול מונע לבעיית הטחורים.

למרות כל הנאמר, כותבי המאמר מסתייגים מחלק מההמלצות התזונתיות שנתן הרמב"ם בחיבור. אך העיקרון של ריכוך הצואה ואיפוק עדין נכונים כיום.

 המסקנה של המאמר על החיבור של הרמב"ם בנושא הטחורים מציגה את הרמב"ם כדמות חשובה בהיסטוריה של הרפואה. הרמב"ם הדגיש את החשיבות שיש לתת גם לרפואה המונעת ובנוסף יש לציין שהוא שם דגש לתפיסה של החולה כמכלול. הרמב"ם הוא אחד הרופאים הראשונים שתמכו בהשפעה שיש לנפש על גוף האדם (רפואה פסיכוסומטית). הטיפול שלו בטחורים מדגיש את הצורך בטיפול מונע ע"י תזונה נכונה, התעמלות (לריכוך הצואה), והצורך בהתערבות רפואית מדודה בהתאם לצורך. [1]

 4.2              מאמר בנושא טיפול באסטמה

המאמר כולל אנליזה והערכה לאחד מהחיבורים הרפואים של הרמב"ם "החיבור על אסטמה". המאמר מתאר את החיבור בו סוקר הרמב"ם את התפיסות שקדמו לו (בעיקר היוונים) ומציג את תפיסתו בצורה לוגית וסיסטמאתית להימנעות מהמחלה, דיאגנוזה וטיפול באסטמה.  

מהתקופה היוונית ועד תקופתו של הרמב"ם ועד ימינו המילה אסטמה שינתה את משמעותה יותר מפעם אחת. המחלה עצמה השתנתה אפילו יותר, הרופאים במהלך השנים תיארו סוגים שונים של סימפטומים אשר השתנו ביחד עם המושגים הקונספטואליים של הסיבות. לכן, סביר מאד להניח שהחיבור של הרמב"ם על אסטמה אינו עוסק באסטמה כפי שאנו מכירים אותה כיום. כל מה שניתן לומר הוא שאסטמה היא קושי בנשימה או כאב בחזה.

 המאמר מציג את החיבור בו הרמב"ם כותב ומדגיש כי הטיפול באסטמה צריך לנבוע מהסיבות השונות שגורמות למחלה. וכן כי הדרך הנכונה לטפל במחלה צריכה לקחת בחשבון את מצבו של החולה ומצב האיברים שלו, גיל החולה, אורך חיים, העונה של השנה והאקלים. המאמר מציג את התפיסה של הרמב"ם שמגדיר עקרונות כללים אשר יכולים להיות מועילים לכל האנשים באשר הם בשביל לשמור על בריאותם ולמנוע מחלות. משם הוא ממשיך לפרט את שלוש-עשר הכותרות של חלקי החיבור הכוללים תיאור של תזונה מתאימה למניעה ולטיפול במצב של חולי, עוסק בנפש והתהליך הרגשי הקשור למחלה, תרופות פשוטות ושימוש בהם בזמן מחלה והתנהלות בזמן מחלה.

 המאמר מסכם שתפיסתו הלוגית והסיסטמתית של הרמב"ם בנושאי טיפול, דיאגנוזה והימנעות ממחלה מאפיינת את כל כתביו הרפואיים. המאמר מדגיש את תפיסתו המתקדמת של הרמב"ם המשתמש במושגים מאד מתקדמים יחסית לזמנו כמו: רפואה פסיכוסומאטית, ומחלה איאטרוגנית (השפעת המטפל על המטופל). המאמר מדגיש שכל העוסקים והלומדים רפואה בתקופתנו צריכים לאמץ את גישתו של הרמב"ם. הגישה שאומרת שמטפל גרוע מזיק יותר מאשר כשאין מטפל, שיש לטפל בחולה ולא במחלה, ושיש ליישם את עקרון האתיקה הרפואית "ראשית, אל תגרום נזק" (primum non nocere). לסיכום המאמר מביע את תקוותו שסקרנותו של הקורא העוסק ברפואה תתעורר לעיין בתשעה החיבורים הנוספים של הרמב"ם. [2]

 

5.       תפריט על פי שיטת הרמב"ם

פרטי המטופל

גיל: 30,  נשוי,  גר בעיר,  עוסק בהדרכה ,  גובה:1.84 מ'',  משקל: 72 ק"ג                          

מצב בריאותי: תקין.  אינו נוטל תרופות.  

תפריט יומי לעונת החורף

ארוחת בוקר

·        ללכת לשירותים להתרוקן.

·        15 דקות פעילות מתונה  (הליכה, טרמפולינה, קפיצה על חבל, עליה וירידה במדרגות)

·        מנוחה 10 דקות

·        מיץ תפוחים מחומם מעט עם קינמון.

·        פירות: ענבים/ תאנים  (יבשים או טריים)

·        חופן שקדים (50 גר'')

 

ארוחת צהריים

·        15 דקות פעילות מתונה (הליכה, טרמפולינה, קפיצה על חבל, עליה וירידה במדרגות)

·        מנוחה 10 דקות

·        להתחיל עם 10 זיתים.

·        קוסקוס מלא

·        מרק עוף ומנת עוף (150 גר) עם כורכום וכמון.

 

ארוחת ביניים

·        פרוסת לחם עם גבינה לבנה מתקתקה (לא מלוחה ולא שמנה)

 

ארוחת ערב    

·        לסיים את הארוחה עד שעה 19:00 

·        15 דקות פעילות מתונה (הליכה, טרמפולינה, קפיצה על חבל, עליה וירידה במדרגות)

·        להתרחץ ולנוח 10 דקות

·        2 פרוסות לחם מחיטה מלאה

·        כף שמן זית

·        ביצה מבושלת

·        כוס חלב מחומם מעט עם קינמון ודבש

·        כמה תמרים לקינוח (2-4)

·        ללכת לישון בשעה 22:00

הנחיות נוספות

ü      במהלך היום לשתות לפי התחושה עד  0.5 ליטר מים בין הארוחות. אם צמאים בארוחה למהול  מעט דבש או יין במים.

ü      במהלך היום לא להתאפק ולבדוק הליכה לשירותים

ü      להקפיד לאכול במידה ולא להגזים בכמויות

 

 6.       סיכום והמלצות אישיות

הרמב"ם שהיה מגדולי הפוסקים, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש מדע, חוקר ומנהיג, עסק ברפואה וכתב ספרים רבים. חלק מספריו, אלה שבחרנו להציג בעבודה זו, עסקו בענייני רפואה ובהם הציג את תפיסתו וגישתו לשמירה על הבריאות. גאוניותו של הרמב"ם נובעת מהעובדה שהוא הסתמך על נסיונו כרופא קפדן ורציונאליסט ואיש אשכולות שהשתמש במקורות שהיו ידועים בתקופתו מחוץ לעולמו התורני. מתוך כך הצליח להרכיב שיטה ללא סתירות פנימיות, בשפה פשוטה המקיפה מצבי בריאות וחולי רבים.

בגישתו הרמב"ם שם את האחריות על הבריאות בידי האדם עצמו. על האדם ללמוד לשמור על בריאותו לא רק במצבים של חולי, אלא הדגיש את  הצורך בתחזוקה יום יומית גם לאדם הבריא. במהלך השנים מאמרים רבים נכתבו על שיטתו של הרמב"ם, ספרים ושיטות טיפול המסתמכות על הנחיותיו והמלצותיו הרבות. אולם, לא נעשו מספיק מחקרים מדעיים אובייקטיביים שבדקו את אופן הפעולה של השיטה והיכולת ליישם אותה כיום כאמצעי למניעת מחלות ולריפוי חולים. יתכן והסיבה לכך נעוצה בעובדה שהיא נכתבה לפני 800 שנה ומוכרת בעיקר בקרב העולם היהודי.

יתרונה המובהק של השיטה הוא בהיותה מקיפה ביותר וכוללת כללי אכילה, שתייה , שינה ,היגיינה, פעילות גופנית ופירוט מזונות מותרים ואסורים למאכל ולא הסתפק בדיאטה בלבד. בנוסף הרמב"ם מחדש ומציין את חשיבות הנפש וחלקה בשמירה על הבריאות. מענין היה לגלות עד כמה השיטה הזו הוליסטית במהותה ומתחברת לתפיסה הנטורופתית וההוליסטית כפי שאנו מבינים אותה כיום.

אחד החסרונות הגדולים של השיטה הוא שמספר סוגי מזונות שנכללים ברשימה האסורה כוללים מזונות שהיום מומלצים כמזונות בריאים ובעלי יתרונות רבים כמו עדשים,פירות ובמיוחד הירקות.

אנו ממליצות לאמץ את הגישה ההוליסטית של הרמב"ם, ללמוד את עיקרי השיטה וליישם את הכללים בחיי היום יום שלנו בכל הדברים שבהם יש לשיטה יתרונות. לאור העובדה שיתרונות השיטה רבים מחסרונותיה גם יישומה החלקי יתרום לבריאותנו תרומה גדולה.

 

7.       רשימה ביבליוגרפית

רשימת המקורות

 

Magrill, Dan; Sekaran, Prabhu  (2007) "The Life Maimonides: an early but accurate view on the treatment of haemorrhoids ", Postgard Med J ; 83 (p. 352-354); [1]

 

Rosner, Fred; (1981) "The Moses Maimonides'' Tratise on Asthma", Thorax; 36 (p. 245-251); [2]

 

Rosner, Fred; (2002) "The Life of Moses Maimonides, a Prominent Medieval Physician ", Einstein Quart. J. Biol. Med.; 19 (p. 125-128); [3]

 

 

 (1956) "האנציקלופדיה העברית"; חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ ; (עמ'' 536-564); [4]

 

רבפוגל, משה; (2007) "שערי בריאות הגוף והנפש לפי הרמב"ם"; מוסד הרב קוק - ירושלים ; [5]

  

"ר'' משה בן מימון - מסמך רקע מוגש למליאת הכנסת לרגל ישיבה לציון 800 שנה לפטירת הרמב"ם"; ספרית הכנסת; http://www.knesset.gov.il/library/heb/docs/sif034.htm#fn40,  (גישה 12/2010); [6]

 

שמש, הרב ד"ר אברהם אופיר; "ירקות, קטניות ופירות-העץ בכתבים רבניים בימי-הביניים: הנחיות דיאטטיות-רפואיות "; http://www.medethics.org.il/articles/assia/assia75-76/assia75-76.07.asp,

(גישה 12/2010); [7]

 

 

 

 
 

 

התכנים המופיעים באתר הינם למידע בלבד ואינם באים להחליף בשום מקרה ייעוץ ו / או טיפול הניתן על ידי רופא ו / או בעל מקצוע אחר בתחום הרפואה
               מפת אתר              ©2004 ,אופיר פוגל ,כל הזכויות שמורות
דף הבית | פורום | אודות | מאמרים | ספר הלב | סדנאות והרצאות | תקצירי מחקרים | מילון מונחים | תשובות לשאלות נפוצות | התמצאות באתר