המרכז לבריאות הלב
המרכז לבריאות הלב
המרכז לבריאות הלב
קראו על האירועים
 הסדנאות והחידושים
שיעשו טוב ללב שלכם
 
 

כנס מומלץ:
להקדים תזונה לתרופה
פרטים בקישור
 
 

הפחתת לחץ דם ותרופות
 
שיטה ייחודית 
מוכח מחקרית
 
לפרטים 077-7007952
 

  הרצאות מומלצות:   
   שבוע בריאות רעננה  
החל מה 11.11 


סיורים וסדנאות בישול
מן הטבע
 


Google

עבודות סטודנטים בשיטות תזונה עוד כתבות

שיטת שלטון - הגיינה טבעית

 

שיטת שלטון

עקרונות התזונה על פי "הגיינה טבעית"

 

"מי שאין לו זמן או כסף להשקיע בבריאות היום,
ימצא אותם מחר כדי להשקיע במחלות"

פתגם סיני עתיק

מגישות: נעמה ש'', נויה א'' ויעל מ''

 
 

מבוא

שיטת שלטון ????
 
 
אין שיטה כזאת!!!!  אבל יש איש כזה...
למעשה דר'' הרברט שלטון היה דמות מרכזית בפיתוח שיטת ההגיינה הטבעית.

הרברט שלטון- קורות חייו

הרברט שלטון- (1895-1985) נולד בטקסס בארצות הברית. בתום לימודיו (תרפיה טבעית) המשיך להתמחות בבית ספר המרכזי לרפואה בפנסילבניה.

ב-1921 התחתן עם אידה פייג'', למד כירופרקטיקה וסיים כדוקטור לנטורופתיה ולספרות נטורופתית בבית הספר האמריקאי לנטורופתיה.

 ב 1922 פרסם את ספרו הראשון (Fundamentals of Nature Cure ). לאחר שהתוודע לחשיבותה של שיטת ההיגיינה הטבעית (שפותחה לראשונה  ב1832 ע"י דר'' יצחק ג''נינגס וסילבסטר גראהם) שינה את כותרת ספרו ל An Introduction to Natural Hygiene . 

שלטון פיתח ב 1920 פרוטוקול צום המוגבל למים בלבד (וגם את שיטת צירופי המזון). שיטה זו תפסה פופולאריות וחדרה במהירות לאסכולות רפואיות שונות (במקום אסכולות שעד אותו זמן דגלו באכילת מזון עשיר כתהליך ריפוי.

ב1928 פתח שלטון בית ספר לבריאות שפעל במשך 40 שנה. ב1949 הקים את האגודה האמריקאית להגיינה טבעית.

 1956- מונה שלטון ע"י מפלגת הצמחונים האמריקאית לרוץ בראשה. במהלך חייו נעצר 3 פעמים על מתן טיפול רפואי ללא רישון ועל כך שהרצה וניהל מסע תעמולה לפירסום רעיונותיו. בהמשך פרסם עוד ספרים רבים והשפיע רבות על מעריציו שנסחפו עם רעיונותיו. כחלק מהיותו בעל השפעה רבה, יצר קשרי ידידות עם גנדי ואף הוזמן להודו בסוף מלחמת העולם ה-2.

בגיל 77 (1972) חלה במחלה קשה שגרמה לו לחוסר תפקוד פיזי מוחלט, מלבד צלילות דעתו. תלמידיו ומעריצו נדהמו מהאיש הכריזמטי המרותק למיטה שלמרות תורתו לא מצליח לשקם את עצמו. את ספריו הבאים שהוצאו לאור הכתיב בלחישה.. למרות המחלה המשיך ככל שיכל במעורבותו בבית הספר שפתח. ב1978 נפטר אחד מתלמידיו (כנראה מהתקף לב). לאחר מאורע זה הפסיד שלטון בתביעה משפטית על רשלנות והזנחה.שלטון פשט את הרגל ובית ספרו נסגר. לאחר 13 שנים מתחילת מחלתו נפטר.
 

 מהי ההגיינה הטבעית ??


 הנחות היסוד של "היגיינה טבעית" נקבעו לפני למעלה ממאתיים שנה ע"י רופאים ואנשי מדע ידועים. במאה ה- 20 קיבלה התאוריה הוכחות מדעיות נוספות וכיום הנושא נלמד כמקצוע במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם.

כבר לפני 800 שנה הבחין הרמב"ם, גדול הרופאים היהודים של הזמן הקדום, בכך שההסתמכות על כוחות הריפוי הטבעי של הגוף הינה מעשה מדעי מבוסס הרבה יותר מטיפול מודרני בתרופות וסמים אחרים.

הרמב"ם כתב והטיף להתרחקות ממאכלים ומהרגלים המזיקים לגוף וטען שלא ניתן להזיק לגוף ולצפות שתרופה כל שהיא תתקן את הנזק. הרמב"ם האמין ביכולתו של הגוף להיות בריא לאורך כל ימיו וטען שרק אנחנו במו ידינו ממיטים עלינו את המחלות השונות.

ההיגיינה הטבעית עולה בקנה אחד עם תפיסתו של הרמב"ם אבל היא מוסיפה אלמנטים רבים שלא הודגשו על ידו ולא זכו להתייחסות והדגשה מספיקים. המשמעות הבסיסית של ההגיננה הטבעית היא שהגוף שואף תמיד לבריאות, והוא משיג זאת בכך שמנקה עצמו מחומרי הפסולת המצטברים בו. המשמעות החבויה של ההגיינה הטבעית היא הידיעה שלגוף כושר ניקוי עצמי, כושר הבראה עצמית וכושר תחזוקה טבעי. ההגיינה הטבעית מבוססת על הרעיון שכל כוחות הריפוי שביקום מצויים בתוך הגוף האנושי, שהטבע תמיד נכון ואין אפשרות לשפרו. ולכן אם אנו סובלים מבעיות בריאות הרי זה רק משום שאנו פועלים בסתירה לחוקי הטבע.

היגיינה טבעית הינה גישה או תפיסה מדעית טהורה להבנת התופעות הקרויות בריאות ומחלה והבנת חוקי הבריאות. מסתבר שבאמצעות גישה זו ניתן לטפל בכל סוגי בעיות הבריאות והמחלות הפנימיות, משפעת ועד לסרטן, בהסתמך על כח הניקוי והריפוי הטבעיים בלבד שטבועים בגוף האדם. לרובנו, שהורגלו לכך שמיד עם הופעתה של בעיה בריאותית, שלא לדבר על מחלה טורדנית או כרונית, יש להשתמש בתרופה, זריקה, שיקוי, משחה, גלולה, צמח מרפא, טיפול חיצוני כדי "להירפא", קשה להאמין שלגוף עצמו יש יכולות לרפא את עצמו ללא כל עזרה מבחוץ. התנאים להחלמה, להתאוששות ולבריאות הינם שימוש אופטימלי בכל חומרי החיים החיוניים שלהם אנחנו לא מייחסים תכונות של ריפוי, במובן המקובל של המילה בציבור. על כן גישת ההיגיינה הטבעית מתייחסת לכל חומרי החיים החיוניים והשימוש הנכון בהם: מים, מזון מתאים, חמצן, שמש, מנוחה- פעילות, שינה, תנועה, טמפרטורה אופטימלית, ניקיון פנימי של תאי הגוף, שימוש בחומרי ניקוי, רחצה וקוסמטיקה, חיי רגש, חיי חברה ומשפחה ומרכיבים רבים נוספים.

 

עבודה זו מציגה את תמצית גישתה של "הגיינה טבעית" לנושא התזונה:

פרק 1: התאמת האכילה לשעון הביולוגי

פרק 2: צירופי מזון

פרק 3: הפסקות בין הארוחות

פרק 4: המלצות כלליות

 


פרק 1

התאמת האכילה לשעון הביולוגי

בהתאם לתהליכים הפיזיולוגיים של גוף האדם מחלקת "היגיינה טבעית" את היממה לשלשה תחומי זמן. חלוקת זמן זו הינה משוערת ויכולה להשתנות מאדם לאדם ובהתאם לעונות השנה עד לשעתים.

1. זמן התנקות : משעה 4 בבוקר עד 12 בצהוריים.
אחד התנאים ההכרחיים לבריאות הוא יכולת הגוף להוציא את חומרי הפסולת והרעלים החוצה. על פי תורת "היגיינה טבעית" מתקיים בשעות הבוקר (עד הצהריים בערך) תהליך מוגבר של הוצאת הפסולת, שהצטברה בתוך ובין תאי הגוף, אל תוך הדם ומן הדם - החוצה באמצעות שתן, צואה, נשימה, זיעה, נזלת והפרשות אחרות.

בשעות האלה אכילת מזון שמצריך הפעלת תהליך עיכול אקטיבי תפריע לתהליך ההתנקות. פעולת ההתנקות מתבצעת בעזרת המים שבתוך ובין התאים. תפקידם של המים - לקשור את חומרי הפסולת ולהוציאם אל תוך הדם. המים שמסופקים לבתינו איבדו את צורתם וחיותם הטבעיות (שלא ניתנות לשחזור על ידי תהליכי סינון ביתיים). הם אינם נקלטים באופן יעיל ע"י תאי הגוף. ספיגתם של מים מינרליים יעילה יותר. לפי נסיוננו האישי, השבחת המים על ידי מתקן מים חיים מספקת לגוף תמיכה יעילה ביותר בתהליכי ההתנקות.

ניתן לספק את צורכי הגוף במים גם על ידי מזון עתיר נוזלים. רצוי בשעות הבוקר לאכול אך ורק פירות חיים (לא מבושלים), לשתות מיצי פירות טבעיים וחליטות צמחים.
ישנם רבים שמתייחסים לפרי כאל קינוח, אך אין הדבר כך, מאחר והפירות מכילים את כל אבות המזון וקלים לעיכול. הפירות גם מספקים את הסוכרים הנחוצים לאיזון האנרגטי של הגוף.
אכילת פירות אינה דורשת עיכול פעיל ולכן אינה מפריעה לתהליך ניקוי עצמי של הגוף אלא אף עוזרת לו.
בשעות המאוחרות של הבוקר (שעה 10 בערך) ניתן לאכול שקדים (מקולפים) ופירות יבשים.

2. זמן העיכול : מ- 12 עד 20
אוכלים את הארוחות העיקריות. המזון עובר תהליכי עיכול.
אין הגבלה על סוגי המזון, אך יש לשמור על צירופים נכונים , על הפסקות בין הארוחות ועל אכילת מזון בריא.


3. זמן ההטמעה : מ- 20 עד 4 בבוקר.
החומרים בצורתם הפשוטה, אשר נוצרו בתהליך העיכול, נספגים ע"י תאי האיברים השונים של הגוף.
לא מומלץ לאכול מזון הדורש עיכול פעיל. ניתן לאכול פירות, לשתות מיצי פירות, חליטות צמחים, מים.



פרק 2

צירופי מזון

       מיון חומרי מזון

מזון הנו חומר היכול להיטמע בגוף ולהיעשות חלק מתאיו ונוזליו.

מזון אמיתי לא צריך להכיל חמרים חסרי ערך או חומרים מזיקים. חמרי מזון המופקים מירקות או פרות  מכילים מים וכמה תרכובות יסוד אורגניות הידועות בשם חלבונים, פחמימות (סוכרים, עמילנים ) שמנים, מלחים, מינרלים וויטמינים.

חומרי המזון שאנחנו מקבלים ואוכלים מהווים את חומרי הגלם של ההזנה. הם שונים מאוד באיכות ובתרכובת מה שדורש מיון מתאים.

 

עיכול מזונות:

חומרי המזון חייבים לעבור שורת תהליכי פירוק שקרויים תהליכי עיכול.

למרות שתהליך העיכול בחלקו מיכני, הריהו בעיקר מורכב משינויים כימיים של חומרי המזון. השינויים העוברים על המזון מתאפשרים על ידי קבוצת חומרים מתווכים הנקראים אנזימים.

האנזימים מאפשרים את פירוק חמרי המזון המסובכים לתרכובות יותר פשוטות המסוגלות להיקלט על ידי הדם ולשמש לשם בניית תאים חדשים בכל רקמות הגוף ואיבריו.

פעולת האנזימים דומה מאוד לתסיסה .

תסיסה מבוצעת על ידי קבוצת חיידקים. התסיסה אינה זהה עם תוצרת הפירוק האנזימתי והיא אינה מזינה ואף מרעילה.

לכל אנזים פעולה ספציפית, הוא פועל רק על סוג אחד של מזון. האנזימים הפועלים על פחמימות אינם יכולים לפעול על חלבונים.

עיקרון המפתח והמנעול- לכל אנזים סובסטרט משלו : אנזים שפועל על מלטוז לא יפעל על לקטוז.

לאור העובדה הזו הגיוני שעירובים שונים של פחמימות, שומנים וחלבונים בארוחה אחת מהווה נזק לתאי העיכול.

 

צירופים נכונים ובלתי נכונים:

בכדי להבין אילו צירופי מזון עוברים את תחומי יכולת פעולת האנזימים צריך לסקור אחד אחרי אחד, את הצירופים האפשריים ולבחון בקצרה את תכונותיהם.

צירופי חומצה- עמילן:

חומצה הידרוכלורית בת 0.003% בלבד מספיקה כדי למנוע את הפרדת העמילן על ידי הפטיאלין והוספה קלה נוספת לא רק מפסיקה את הפעולה אלא אף משמידה את האנזים.

המיץ הגסטרי הורס פטיאלין ומשום כך עוצר את עיכול העמילן. ואם זה נכון איך אנחנו מסוגלים בכלל לעכל עמילנים?

התשובה לשאלה זו מוסברת בכוח של מערכת העיכול לסגל את הפרשותיה בהתאם לתכונות השונות של המזונות בתנאי כמובן שאנחנו מכבדים את גבולות יכולת ההפעלה  של מערכת זו.

 

עמילן חלבון

כשאנו אוכלים עמילן מפרישה הקיבה מיץ שונה מזה המופרש כשאנו אוכלים חלבון.

שינויים מיוחדים בפעולת הבלוטות להפרשת מיצים נדרשים על ידי מזונות שונים.

בזמן שאוכלים לחם מופרשת מעט חומצה הידרוכלורית לתוך הקיבה. מיץ קיבה המופרש בכניסת לחם לקיבה הנו כמעט נייטרלי בתכונתו.

בזמן שעמילן הלחם מעוכל, הרבה חומצה הידרוכלורית מופרשת בקיבה בכדי לעכל את החלבון. כאמור, שני התהליכים עיכול העמילן ועיכול החלבון אינם יכולים להיעשות יחד ביעילות רבה.

הפרשות המיצים מותאמות באופן זהיר ועדין הן מבחינת הזמן ומבחינת ההרכב לדרישות המשתנות של תערובת המזון המסובכת.

אם בשר ולחם נאכלים יחד  במקום שיופרש מיץ כמעט נייטרלי במשך השעתים הראשונות של העיכול יופרש מייד מיץ חומצי חריף ועיכול העמילן ייפסק.

לעמילן דרושה סביבה אלקלית ולחלבון דרושה חומצית, המיץ הגסטרי מעכל חלבון והרוק עמילן לכן ברור שלמען העיכול צריך החלבון לבוא לפני העמילן.

אם אוכלים קודם את המזון החלבוני החלבון יתעכל בחלק התחתון של הקיבה והעמילן בחלקה העליון.

האדם הפשוט נוהג לצרף לארוחה של בשר למשל לחם או גבינה  וביצים ובאכילה כזו החלבון והעמילן מתערבבים.

לכן מציעה השיטה -אכול מזון חלבוני ומזון פחמימני בארוחות נפרדות.

 

צירופי חלבון- חלבון:

שני מיני חלבון בעלי תכונות שונות, הרכב שונה ונמצאים בצירוף עם יסודות מזון שונים דורשים התאמות שונות מהפרשות העיכול ביחס לאיכות וזמן בכדי שהעיכול יהיה יעיל.

למשל המיץ החריף ביותר מופרש בעיכול חלב בשעה האחרונה של העיכול, ובבשר בשעה הראשונה.

יש חשיבות רבה לזמנים השונים בהם מופרשים המיצים.

לכן זה הגיוני לא לאכול ביצים עם בשר או חלב.

חלבון אחד בארוחה ללא ספק יבטיח יעילות רבה יותר של העיכול.

לכן אכול רק חלבון מרוכז אחד בארוחה.

 

צירופי חומצהחלבון:

פעולת ההפרדה של חלבונים מורכבים לחלבונים יותר פשוטים הנעשית בקיבה ואשר מהווה את השלב הראשון בעיכול החלבון נעשית על ידי האנזים פפסין הפועל בסביבה חומצית.

פעולתו נפסקת בסביבה אלקלית.

מיצי הקיבה הנם כמעט נייטרלים ועד חומציים חזקים, תלוי על איזה סוג מזון הם מופרשים.

כאשר חלבונים מעוכלים המיצים המופרשים הם חומציים בכדי ליצור אפשרות פעולה לפפסין.

היות ופפסין הנו פעיל רק בסביבה חומצית חושבים בטעות שאכילת חומצות יחד עם החלבונים עוזרת לעיכול.

וההיפך הוא הנכון חומצות אלה עוצרות את הפרשת המיצים וכך מפריעות לעיכול החלבון.

חומצות של סמים כימיים וחומצות פרי אינן מעודדות את העיכול בקיבה, אלא הורסות את הפפסין או מונעות הפרשתו ובכך נגרם ריקבון בקיבה.

ומכאן החוק: אכול חלבונים וחומצות בארוחות נפרדות.

למרות שאגוזים או גבינה עם פירות חומציים אינם מהווים צירופים אידיאלים הרי אפשר לחשוב את שני אלה כיוצאים מן הכלל, אגוזים וגבינה המכילים כמויות מסוימות של שומנים אינם מתפרקים במהירות כמו מזונות חלבוניים אחרים כאשר אינם מתעכלים מיד.

חומצות אינן מעכבות  עיכול אגוזים וגבינה מכיוון שהם מספיק שומניים כך שהם עוצרים את הפרשת מיצי הקיבה לזמן יותר ארוך מאשר חומצות.

 

צירופי שומנים- חלבונים:

נוכחות שומן במזון מפחיתה את גורמי התיאבון,את פעילות הבלוטות הגסטריות, את כמות הפפסין והחומצה ההידרוכלורית במיצי הקיבה , ומצמצת בדרך כלל את יעילות העיכול בכ- 50%. השפעה שלילית זו עלולה להמשך מספר שעות.

והחוק פה הוא: אכול שומנים וחלבונים בארוחות נפרדות.

 

צירופי סוכר- חלבונים:

לכל הסוכרים יש השפעה שלילית לגבי הפרשת מיצי קיבה ולגבי כושר תנועותיה הריתמיות. זמן עיכול הסוכרים מהיר משאר אבות המזון.

בעיכול עם מזונות אחרים כגון חלבונים או עמילנים, הם מתעכבים בקיבה זמן ממושך, בהמתינם ליתר המזונות המתעכלים, ובמשך זמן זה הם תוססים.

לכן החוק: אכול סוכרים וחלבונים בארוחות נפרדות.

 

צירופי סוכר- עמילן:

עיכול עמילן באופן נורמלי מתחיל בפה ונמשך, בתנאים מתאימים, במשך זמן בקיבה.

כשסוכר נאכל לבד הוא מועבר במהירות מהקיבה למעיים. כשהוא נאכל עם מזונות אחרים הוא מתעכב בקיבה כך שהוא נוטה לתסוס מהר בגלל תנאי הרטיבות והחום.

סוג אכילה כזה מבטיח תסיסה חומצית .

ריבות, סוכר, דבש, המצורפים ללחם, עוגות, שיבולת שועל יוצרים תסיסה.

פירות מתוקים עם עמילן גם כן גורמים לתסיסה.

יש יסוד להאמין שנוכחות סוכר עם עמילן מפריעה לעיכול העמילן.

אם העמילן יעורב עם סוכר דבש וכדומה תופרע ההסתגלות של הרוק לעכלו.

מעט פטיאלין יופרש או בכלל לא והעמילן לא יוכל להתעכל.

אם סוכר יקלט קודם הפיכת העמילן לסוכר תידחה. תערובת של עמילן וסוכר גורמות לתסיסה ונזק לגוף.

לכן החוק פה הוא: אכול עמילנים וסוכרים בארוחות נפרדות.

 

עיכול סדיר:

שלטון שאל למה הריקבון החלבוני כל כך שכיח?

הוא שאל האם סיבת הריקבון והתסיסה השכיחים כל כך הם תוצאה של הפרזה באכילת חלבונים? או אכילת צירופי מזון לא נכונים? אכילה בתנאים פיזיים או נפשיים גרועים( עייפות, פחד, חום וכדומה)

מעכבים או מונעים את העיכול? האם אנחנו מוכרחים לאשר את ההנחה שמנהגי האכילה הנוכחיים הם נורמלים?

 צואה מסריחה, צואה של שלשול, גזים רבים, דלקת המעי הגס, טחורים, דם בצואה וכדומה...כביכול הם נכללים במסגרת הנורמליות של האדם כיום.

שלטון טוען שכל זה לא משכנע ולמשל בעלי החיים אין אצלן ריקבון בדרכי העיכול. ושיש אנשים שאוכלים נכון ואין להם צואה מסריחה או גזים הוא אומר ששינויים בהרגלי התזונה הם אלה שיביאו את השינוי.

על זרם הדם לקבל מצינור העיכול מים , חומצות אמינו, חומצות שומניות, גליצרול, מינרלים, ויטמינים,וכדומה. אך אין על זרם הדם לקבל אלכוהול, חומצות אצטיות, גפרת, מימן וכדומה.

חומרים מזינים ולא רעלים צריכים להתקבל מצינור העיכול.

כאשר עמילנים וסוכרים מורכבים נעכלים הם נפרדים לסוכרים פשוטים שהם חומרים שימושיים, מזינים.

כאשר עמילנים וסוכרים תוססים הם מתפרקים לדו תחמוצת הפחמן, חומצה אצטית, אלכוהול ומים, חומרים בלתי שמושיים, ומרעילים.

כאשר חלבונים נעכלים הם נפרדים לחומצות אמינו, שהם חומרים מזינים, אבל שחלבונים נרקבים הם נפרדים לפטומאינים, לקומאינים והרבה חומרים אחרים שהם רעלנים לגוף.

מה אנחנו מרויחים מאכילת חלבונים שנרקבים בגופנו? אין הגוף מפיק את החומצות האמינו.

מה התועלת באכילת מזונות עשירים בויטמינים אם אלה מתפרקים בקיבה ובמעיים? ממזונות הנהרסים בדרך זו אין הגוף מפיק את הויטמינים.

איזו תועלת תזונתית צומחת מאכילת מזונות העשירים במלחים מינרליים אם אלה נהרסים בגוף ואינם נותנים את המלחים המקווים?

פחמימות התוססות בצינור העיכול נהפכות לאלכוהול וחומצה אצטית ולא למונוסכרידים.

שומנים הנרקבים בקיבה ובמעיים אינם מספקים לגוף חומצות שומן וגליצרול.

כל מה שמקטין את כושר העיכול, כל מה שמאט את תהליך העיכול וכל מה שמפסיקו זמנית מעודד פעילות בקטרית. הרגלים כמו הפרזה באכילה , אכחלה מתוך עייפות, אכילה לפני העבודה ממש, אכילה בזמן היות הגוף קר מדי או חם מדי, אכילה בזמן שאין הרגשת רגב, בזמן דאגה, מתח, פחד כל זה גורם להתפרקות בקטרית של המזון.

השימוש באלכוהול, חומץ וחומרים אחרים שמעכבים את העיכול מעודדים פעילות בקטרית.

אפשר למצוא מאה ואחת סיבות למה יש תופעות של תסיסה ורקבון כיום בעולם, מבלי להניח שתופעות אלה נורמליות או נחוצות.

ערבוב מזונות שונים ללא התאמה וללא התחשבות אחד מהגורמים למחלות העיכול. אך יש לזכור שהזנה על ידי מזונות תשפר את המצב אך לא תסלק את ההפרעות לגמרי כל זמן שיש להן גם סיבות אחרות.

 

סוגים שונים של מזון דורשים סוגים שונים של אנזימים ושל מיצי העיכול. כאשר אוכלים ביחד סוגי מזון שדורשים יצירת מיצי עיכול ואנזימים מנוגדים אחד לשני, מתרחשים בגוף התהליכים הבאים:

-מיצי עיכול המנוגדים מנטרלים זה את זה, וכתוצאה מכך משתבש תהליך העיכול .
- כתוצאה מהאטה בתהליך העיכול המזון נשאר בקיבה במשך שעות ארוכות ונרקב.
- במקום ספיגת חומרים מועילים, שנוצרו בתהליך עיכול תקין, נכנסים אל מחזור הדם חומרי הפסולת שנוצרו בתהליך הירקבות המזון בקיבה ובמעיים.
- גובר העומס על מערכות הניקוי. כאשר מערכות הניקוי אינן מסוגלות להוציא את כל הרעלים וחומרי הפסולת, שנוצרו בתהליך עיכול לקוי, נכנסים חומרים אלה לתאי האיברים השונים בגוף ופוגעים בתפקודם, כלומר, גורמים למחלות שונות.
- לרוב נקשרים הרעלים בראש ובראשונה ע"י תאי השומן, וזאת כדי להקטין את הנזק לאיברים החיוניים, והדבר מתבטא בהשמנה.

לאור האמור לע"ל יש חשיבות רבה לנושא צירופי המזון.

לסיכום, צירופי מזון לא מומלצים:
1. חלבון עם עמילן (למשל בשר עם מזון עמילני כמו תפ"א, פסטה, לחם, אורז).
2. פירות עם כל מזון אחר, חוץ משקדים ואגוזים למיניהם וחלק מירקות חיים: חסה, מלפפון, אבוקדו, גזר.
3. חלבון מן החי עם חלבון מן הצומח (למשל בשר עם סויה).
4. חלבון מן החי עם חלבון מן החי מסוג אחר (למשל בשר עם ביצה או דג).
5. אין לאכול פירות (ולשתות מיצי פירות) יחד עם (או זמן קצר אחרי) כל מזון אחר, כדי לא לגרום לתסיסה בקיבה והפסקת העיכול התקין.
6. אין לצרף אבטיח או מילון לפירות אחרים.



 

פרק 3

הפסקות בין הארוחות

לכל סוג מזון - זמן עיכול משלו. רצוי לאפשר לקיבה להשלים את תהליך העיכול בלי להפריע ע"י אכילת מזון נוסף, ובמיוחד כזה שלא מתאים מבחינת הצירופים למזון שנמצא בקיבה.

1. אחרי אכילת חלבונים (בשר, דג, ביצים, מוצרי חלב, חלבונים מהצומח) יש להמתין לפחות 4 שעות עד לארוחה הבאה או אכילת פרי או שתיית מיץ פירות.

2. אחרי ארוחה עמילנית - 3 שעות.

3. אחרי אכילת ירקות בלבד - שעתיים עד אכילת פירות, כל מזון אחר מותר לאכול מייד. (ירקות טריים כמו מלפפונים, עגבניות, חסה, אבוקדו, גזר - ניתן לאכול עם פירות).

4. אחרי אכילת פרי - 30 דקות. אחרי בננות ופירות יבשים - 45 דקות. אחרי מיץ פירות או אבטיח - 10 דקות, אחרי מילון - 20 דקות.

5. לא מומלץ לשתות בזמן הארוחה או זמן קצר אחריה, כי הדבר יגרום לירידה בריכוז מיצי הקיבה ויאט את תהליכי העיכול. כדאי להמתין לפחות שעה וחצי - שעתיים מסיום הארוחה.
הצמא בזמן האכילה (או מיד אחרי זה) מעיד על מחסור הנוזלים בגוף. כדאי לדאוג שהגוף יקבל הספקת נוזלים סדירה במשך היום (פירות, ירקות, מים טובים), וכמו כן - שהמזון עתיר נוזלים (ירקות) יהווה חלק משמעותי בארוחה.

כל מרווחי זמן הנ"ל נכונים רק עבור ארוחות בצירופים נכונים.
ארוחה בצירוף לא נכון נשארת בקיבה במשך כ- 8 שעות.



פרק 4

המלצות כלליות על פי "הגיינה טבעית"

1. מבחינה כמותית המרכיב העיקרי בתזונת האדם צריך להיות מזון עתיר נוזלים: פירות וירקות.
יש חשיבות רבה לאכילת פירות וירקות חיים בגלל הספיגה היעילה של מים, מינרלים, ויטמינים וסוכרים שהם מכילים.
אדם שצורך כמות מספקת של נוזלים, לא רק במשקאות, אלא גם במזון, יוודא זאת לפי הצבע הבהיר והשקוף של השתן. אז אין צימאון בזמן הארוחה.

2. הצורך של הגוף במזון (סוגים וכמויות) משתנה כתוצאה מסיבות שונות: מזג האוויר, מצב הרוח, מצב בריאותי וכו''. לכן כדאי ללמוד "להקשיב" לגוף ולאכול את מה שהגוף זקוק לו באמת.
כמו כן מומלץ לאכול רק כאשר רעבים, ולא מסיבות אחרות: מתחשק לי, הגיעה שעת הארוחה, לחץ חברתי וכו''.
יחד עם זאת, על מנת לא להרגיש חריג, אפשר לנקוט גישה גמישה יותר לאכילה במסיבות ואירועים חברתיים.

3. מומלץ לעשות את השינוים בהדרגה, מכוון שכל שינוי חד באורח החיים עלול לגרום לתופעות מעבר שונות, לפעמים בלתי נעימות.

4. רוב האנשים צורכים כמויות אוכל הרבה מעבר לצורכי הגוף. זה מעמיס על כל מערכות הגוף ומהווה מקור נוסף לליקויי הבריאות.
אנשים כאלה, יחד עם המעבר לאורח חיים בריא יותר ותוך כדי הקשבה לצורכי הגוף, יוכלו להקטין בהדרגה את כמויות האוכל.
לעומת זאת, אלה הרגילים במשך שנים להגביל את עצמם בכמויות האוכל (מטעמי דיאטה) - עשויים לגלות שהגוף רעב מאוד. מעבר לתזונה בריאה יותר ושמירה על צירופי מזון נכונים מאפשרים שמירה על משקל הגוף הנכון לו, ללא הגבלות מלאכותיות בכמויות.

5. ככל שאדם צורך כמויות אוכל גדולות יותר, כך חשוב יותר להקפיד על כללי התזונה הנכונה.

6. ישנם אנשים שבמאמציהם לעבור לאורח חיים בריא יותר, מוותרים על מרכיבי תזונה חיוניים, ללא החלפתם בסוגי מזון אחרים. כדאי לקבל עזרה מבעלי ידע בתחום זה, ולא להפוך ל"צמחונים חולניים".

7. מומלץ, לצורך המעקב, לעבור בדיקות דם/שתן אחת לחצי שנה.
הסטייה מן ה"נורמה" עדיין לא מעידה על מצב חולני. הרי גבולות ה"נורמה" נבנו ע"י בדיקות של אנשים "בריאים" - במובן הרגיל של המילה - כלומר, ללא מחלות כרוניות חמורות. ידוע, שתוצאות בדיקות דם של אנשים בריאים באמת לא נופלים תמיד באמצע הסקלה, אלא בקצהה, ולפעמים אף מחוצה לה. לכן יש להתייעץ בקשר לכל חריגה עם המומחה - נטורופט או רופא שלמד את הנושא.

8. יחד עם המעבר לתזונה בריאה יותר, מתחילים חלק מהאנשים להשתמש בתוספי מזון למיניהם: מזון מלכות דבורים, שורש ג''ינסינג, ויטמינים בכמוסות, צמחי מרפא שונים וכו''. מכיוון שכל התוספים האלה מכילים חומר פעיל (ביולוגית) כזה או אחר בריכוז גבוה מאד (ומכאן ההשפעה החזקה שלהם), יש להתייחס אליהם כתרופות לכל דבר. אמנם הם באות מהטבע, ועדיפות בהחלט על התרופות הקונבנציונליות, אך בכל זאת מומלץ להשתמש בהם למשך זמן מוגבל ובמינון מבוקר, ורק לאחר התייעצות עם מומחה.

9. חשוב לשמור על גמישות וגישה חיובית. אין מקום לרגשי אשם. חשוב לזכור שתהליך העיכול מושפע גם מההיבט הרגשי, ואם הימנעות ממאכל מסויים גורמת סבל וייסורים - אולי עדיף לוותר ולאכול אותו בכייף, ולסמוך על הגוף שיידע להתמודד עם זה (כמובן בתנאי שבדרך כלל משתדלים לשמור על אורח חיים בריא).

10. פעילות גופנית.

 


ביבליוגרפיה

1.  יצחק בן-אורי "תזונת האדם ובריאותו" 1989.

2.  ה. דיימונד "רזה לתמיד" 1987 ("Fit for life") - רב מכר עולמי.

3.  ה. דיימונד "חיי בריאות" 1993 ("Living health")

4. "צירפי מזון"- דר'' הרברט מ. שלטון- ספרון ישן (שמפורסם בו מרכז היוגא הראשון בארץ...)

5. מידע מאתרי האינטרנט השונים (עזוב... אל תחפש אפילו, לא כדאי לך ממש משעמם)

 

 

 



 

התכנים המופיעים באתר הינם למידע בלבד ואינם באים להחליף בשום מקרה ייעוץ ו / או טיפול הניתן על ידי רופא ו / או בעל מקצוע אחר בתחום הרפואה
               מפת אתר              ©2004 ,אופיר פוגל ,כל הזכויות שמורות
דף הבית | פורום | אודות | מאמרים | ספר הלב | סדנאות והרצאות | תקצירי מחקרים | מילון מונחים | תשובות לשאלות נפוצות | התמצאות באתר