המרכז לבריאות הלב
המרכז לבריאות הלב
המרכז לבריאות הלב
קראו על האירועים
 הסדנאות והחידושים
שיעשו טוב ללב שלכם
 
 

כנס מומלץ:
להקדים תזונה לתרופה
פרטים בקישור
 
 

הפחתת לחץ דם ותרופות
 
שיטה ייחודית 
מוכח מחקרית
 
לפרטים 077-7007952
 

  הרצאות מומלצות:   
   שבוע בריאות רעננה  
החל מה 11.11 


סיורים וסדנאות בישול
מן הטבע
 


Google

ספר עוד כתבות

חלק שלישי - פעילות גופנית טקסט חופשי

"הלב – המדריך המלא לבריאות ולשיקום"
מאת פרופסור רפאל קרסו ואופיר פוגל

 

1. תנועות ראשונות

בעבר המליצו הרופאים למחלימים לאחר ניתוחי לב לשכב שישה שבועות במנוחה
מוחלטת, ובששת השבועות הבאים לבצע פעילות גופנית מוגבלת ביותר. גישה זו
נבעה מהחשש שכל תנועה או מאמץ עלולים לפגוע באיכות ההחלמה ואולי אף לגרום
נזק גופני למחלים. אולם עם השנים התברר שלגישה זו חסרונות רבים. כיום ברור
לכל המערכת הרפואית שיש לשאוף להניע את הגוף מוקדם ככל האפשר בהשגחה
מקצועית ובהתאם למגבלות הגופניות הייחודיות של כל מטופל שעבר ניתוח לב או
צנתור.
בחלק הראשון של הפרק הזה נפרט את העקרונות העומדים בבסיס הפעילות הגופנית
הראשונית הצפויה למחלימים מהיום הראשון לאחר הניתוח ועד לשחרור מבית
החולים. בחלק השני נפרט את תרגילי ההתעמלות שחשוב להמשיך לתרגל בבית
התרגילים מוצגים בצורה ברורה ופשוטה ואפשר לבצעם על פי ההסברים והאיורים
המצורפים. אפשר גם להיעזר בקלטת הווידאו לתרגול עצמי, "התעמלות משקמת
לאחר אירוע לב", שבה, נוסף על סדרת התרגילים המתוארת בספר, מוצגת סדרת
תרגילי המשך המיועדת לשלב שהגוף מתחזק מעט ומאפשר התקדמות נוספת בדרך
לתפקוד יומיומי בריא ומהנה.
לחצו כאן לפרטים נוספים על הקלטת.
הפרק השני בשער זה, "בחזרה לפעילות גופנית" בעמוד 176, כולל המלצות כיצד
לחזור לפעילות גופנית מלאה. מחלימים שאינם זקוקים לתרגילי ההתעמלות
הראשוניים יוכלו לעבור מיד לפרק השני.

בבית החולים

להנעת הגוף ולהפעלתו בימים הראשונים שלאחר הניתוח יש חשיבות רבה ועקרונית
לאיכות השיקום ולמהירותו. אנשי המקצוע שתפקידם ליזום ולהנחות פעילות זו הם
הפיזיותרפיסטים בבית החולים. הם אמורים לגשת לכל מחלים פעמיים–שלוש ביום
בימי השיקום הראשונים; אלא שלמרבה הצער, בגלל העומס הרב ברוב בתי החולים
יש מחסור באנשי מקצוע מיומנים, והפיזיותרפיסטים אינם מספיקים תמיד להגיע
אל כל מחלים בתדירות הנדרשת. לכן רבה חשיבותה של המוטיבציה של המחלים
לבצע בעצמו תרגילים ותנועות בהתאם להנחיות הצוות המוסמך. העידוד והעזרה של
קרובי המשפחה בנושא זה חשובים ביותר והשפעתם גדולה. עם זה יש להקפיד שלא
לחרוג מההנחיות המקצועיות, ומומלץ להימנע מ"מוטיבציית יתר" של המטופל או
משפחתו, כי פעילות מוגזמת עלולה להתיש את המחלים ולפגוע במנוחה החשובה
כל כך להחלמתו.
בתי החולים נבדלים זה מזה גם בגישה לנושא התנועה ולחשיבותה לשיקום המחלים,
גישה המושפעת בדרך כלל מקרבתו של מנהל המחלקה לנושא ומהדומיננטיות של
מחלקת הפיזיותרפיה במוסד. יש הבדל משמעותי מאוד בין מטופלים שעברו צנתור
לבין מטופלים שעברו ניתוח מעקפים. בקרב רוב המחלימים לאחר צנתור, קצב
ההתקדמות והשיקום מהיר בהרבה, וכך גם השחרור מבית החולים. למחלימים אלה
מתאימות בעיקר ההנחיות המופיעות בפרק השני של השער. לעומתם, למחלימים
מניתוח מעקפים, שלב השיקום בבית החולים, המוגדר בספרות הרפואית כשלב 1
(Phase)ומהווה חלק בלתי נפרד מהשיקום המלא, הוא בעל חשיבות רבה.
לתנועותיו הראשונות של הגוף לאחר ניתוח לב יש כמה מטרות.

1. מניעת הנזקים הגופניים הנובעים משכיבה ממושכת:
• חוסר תנועה מתמשך בתקופה שלאחר הניתוח מביא לחולשת שרירים, אשר
פוגעת ביציבה וביכולת לבצע תנועות בסיסיות, ולעתים אף מחמירה את
הכאב. במקרים קיצוניים חוסר תנועה עלול להוביל אף לדלדול שרירים,
בעיקר אם הוא נמשך תקופה ארוכה מאוד.
• חוסר תנועה פוגע בזרימת הדם בגוף כולו ובעיקר ברגליים, מאחר שהן
מרוחקות ממרכז הגוף.
• שכיבה ממושכת עלולה לפגוע בתפקוד מערכת הנשימה ולגרום לסיבוכים
ריאתיים.
• אי–הנעת המפרקים עלול לגרום להגבלת טווחי התנועה של הפרקים,
ובמקרים מסוימים אף לגרום לכאבי פרקים.
• חוסר תנועה פוגע במערכות הניקוז של הגוף - בעיקר במערכת הדם
הוורידית ובמערכת הלימפה - והפגיעה הזאת עלולה להאט את החלמתם
של שטפי דם ובצקות ולעתים אף להגביר את הסיכון לזיהומים.

2. הפחתת כאב ולחץ מבית החזה המנותח (באמצעות תרגילי נשימה מיוחדים).
3. הקטנת הסיכון לתסחיפי דם העלולים להגיע לריאות ולגרום סיכון רב.
4. מניעת הנזקים הפסיכולוגיים הנובעים כתוצאה משכיבה ממושכת.
5. שיפור יכולת התפקוד העצמאי (באמצעות ביצוע מבוקר ומודרך של פעילויות
בסיסיות כגון קימה עצמאית, הליכה ועלייה במדרגות).
6. שיפור הביטחון העצמי. .

מה צפוי במהלך האשפוז

האחיות ו/או אנשי צוות הפיזיותרפיה ידריכו כל מחלים באופן אישי. קצב ההתקדמות
שונה מאדם לאדם בהתאם לגיל, למצב הפיזי לפני הניתוח, למצב הרפואי הנוכחי,
להתפתחות סיבוכים במהלך השיקום, למצב הרגשי ולמוטיבציה האישית להשתקם.
יש מחלימים שקצב ההתקדמות שלהם אטי, ולעומתם אחרים עשויים להשתחרר
מבית החולים מוקדם מהצפוי. חשוב להישמע להנחיות הצוות הרפואי ולהתקדם על
פי ההנחיות האישיות.

ביומיים הראשונים

• תרגילים בשכיבה הכוללים הנעת הרגליים (קרסוליים בעיקר) וידיים. מומלץ
לבצע את התרגילים האלה בתדירות גבוהה ככל האפשר (אבל לא יותר מתרגיל
אחד בכל שעה של ערות).
• תרגילי נשימה הכוללים נשימה סרעפתית (ראו בפרק "תרגילים להתמודדות
עם מתחים" בעמוד 312) וטכניקות לשיעול ולהוצאת ליחה בצורה יעילה ולא
מכאיבה. בכמה בתי חולים יש מכשירים מיוחדים לתרגול שרירי הנשימה
והגדלת נפחי הנשימה (ספירומטריה). התרגול כרוך בנשיפה לתוך מתקן המחווה
את עוצמת הנשיפה וכך מאפשר תרגול עצמאי ויעיל לשיפור תפקודי הנשימה.
מומלץ לחזור על תרגילי הנשימה בתדירות רבה ככל האפשר (אבל לא יותר
מתרגיל אחד בכל שעת ערות).
• ברגע שאפשר, ובאישור הצוות הרפואי, מומלץ לעבור לישיבה למשך כמה דקות.
• השאיפה היא להגיע ליכולת תנועה מחוץ למיטה (או לפחות למצב ישיבה) ללא
עזרה בתוך 24 השעות הראשונות לאחר הניתוח.
• חשוב מאוד לזכור שלמנוחה יש השפעה רבה על התאוששות המחלים ועל
בריאותו. אין להגזים בתרגילים ואין לדחוק במחלים לעשות תרגילים אם הוא
מותש או מבולבל מדי.

ביום השני ועד השחרור (בדרך כלל 4-5 ימים בסך הכול)

• תרגול התרגילים הקודמים.
• מעבר משכיבה לישיבה ולעמידה.
• התחלת הליכה בהדרכת הצוות המטפל. מתחילים בכחמש דקות הליכה
• ומתקדמים, כל מחלים בקצב שלו.
• תרגילים עדינים לחיזוק השרירים.
• עלייה במדרגות.

מתי להפסיק את הפעילות הגופנית?

• כשהצוות הרפואי מורה להפסיק.
• בכל פעם שמרגישים עייפות, חולשה קיצונית, כאב המוחמר במהלך התרגיל,
בלבול, סחרחורת, קושי בנשימה, בחילה, כאבי אנגינה (כאבי חזה), דופק גבוה
או כל תופעה פיזיולוגית אחרת שאינה מוכרת.

בבית

התעמלות בבית היא חלק בלתי נפרד משיקומו של חולה הלב, בין שעבר ניתוח לב
פתוח ובין שעבר צנתור בלבד. המחלימים שבוחרים לעבור מבית החולים לאחד
ממרכזי ההחלמה (רשימה מפורטת ראו בפרק "שירותי רפואה מיוחדים לחולי לב"
בעמוד 346) ודאי יוכלו ליהנות מהתעמלות בקבוצה בהנחיה של איש מקצוע בתחום.
גם היבט זה של השיקום הוא יתרון בשהות במרכז החלמה לפני החזרה לבית. ואולם
גם מחלימים אלה וגם מחלימים החוזרים מיד לביתם מבית החולים, מומלץ שימשיכו
בהתעמלות במשך כמה חודשים לכל הפחות. כדאי לדעת שלא זו בלבד שלתרגילים
יש חשיבות מיוחדת לשיקום הלב הראשוני, אלא הם טובים גם להמשך החיים ורבים
מתעמלים ונעזרים בקלטת הווידאו הכוללת את התרגילים גם כעבור שנה ויותר
מאירוע הלב שעברו.
חלק זה מתייחס אך ורק לתרגילי ההתעמלות המומלצים. הפרק "בחזרה לפעילות
גופנית" מפרט את שאר ההיבטים הקשורים לפעילות גופנית מהליכה ועד אימוני
כוח.

מטרות

מטרות התרגילים בשלב זה פורטו בתחילת הפרק, ונוספים כמה דגשים מיוחדים
לשלב זה:
• המשך חיזוק השרירים ושיפור תפקוד המפרקים עד שאפשר לבצע את כל
פעילויות היומיום.
• תרגול עקבי ומתמשך העוזר בהפחתת כאב לאורך הזמן.
• זירוז קצב ההחלמה של שטפי הדם והבצקות.
• שיפור הגמישות.
• רגיעה ושחרור. התעמלות בסביבה נוחה ונעימה, רצוי לצלילי מוזיקה רגועה, היא
דרך מצוינת להפחית מתחים ודאגות.
• הגברת הביטחון העצמי, העצמאות והאמון בגוף.
 
 

לקריאת גירסת הספר המלאה לחץ כאן

על הכותבים:

פרופ' רפאל קרסו הוא מהרופאים המובילים כיום בארץ. מנהל מחלקה בבית חולים, מרצה באקדמיה ועוסק באופן שוטף במחקר רפואי. כותב רב המכר: "אנטי-אייגינג: דרכים לעיכוב תהליכי הזדקנות", הספר "אפשר גם אחרת" ומנחה את תוכנית הטלויזיה "לבריאות".
לפרטים נוספים ויצירת קשר לחץ כאן.

אופיר פוגל הוא נטורופת המתמחה בטיפול בחולי לב. עובד בבית חולים, במרכזים לשיקום ומניעת מחלות לב, מרצה במכללות המובילות בארץ לרפואה משלימה ומדריך בסדנאות ייחודיות לשיפור בריאות הלב והפחתת טיפול תרופתי ופולשני.
לפרטים נוספים ויצירת קשר לחץ כאן.

נתונים טכניים:
416 עמודים. כריכה קשה. מחיר לצרכן: 94 ש"ח.
הוצאת "כתר", נובמבר 2004.
ניתן להשיג בחנויות הספרים בארץ או ישירות דרך הוצאת "כתר" בטלפון: 03-7676911
לקניית הספר דרך האינטרנט לחץ כאן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  

 

התכנים המופיעים באתר הינם למידע בלבד ואינם באים להחליף בשום מקרה ייעוץ ו / או טיפול הניתן על ידי רופא ו / או בעל מקצוע אחר בתחום הרפואה
               מפת אתר              ©2004 ,אופיר פוגל ,כל הזכויות שמורות
דף הבית | | אודות | מאמרים | ספר הלב | סדנאות והרצאות | תקצירי מחקרים | מילון מונחים | תשובות לשאלות נפוצות | התמצאות באתר