המרכז לבריאות הלב
המרכז לבריאות הלב
המרכז לבריאות הלב
קראו על האירועים
 הסדנאות והחידושים
שיעשו טוב ללב שלכם
 
 

כנס מומלץ:
להקדים תזונה לתרופה
פרטים בקישור
 
 

הפחתת לחץ דם ותרופות
 
שיטה ייחודית 
מוכח מחקרית
 
לפרטים 077-7007952
 

  הרצאות מומלצות:   
   שבוע בריאות רעננה  
החל מה 11.11 


סיורים וסדנאות בישול
מן הטבע
 


Google

מילון מונחים עוד כתבות

לב

לב - בגלל שהלב עומד במהותו ובמרכזו של כל האתר, ניתנת כאן הרחבה להגדרה מהו הלב, ממה הוא מורכב וכיצד הוא מתפקד

הלב המפעם בגוף האדם הוא מכונה מדהימה ומופלאה. רבים מתייחסים אל הלב כאל מרכז הגוף, כאל מרכז ההוויה, כאל הנשמה. הלב מגיב כמעט לכל שינוי המתרחש סביב – התרגשות, שינה, הליכה, מתח, מאמץ פיזי, שינויי טמפרטורה ולעתים אף שינויים במחשבות העוברות בראש. גם בשפה אנו נעזרים הרבה בדימויים הקשורים ללב: תחושת לב, כאב לב, משאלת לב, אדם שליבו צר לעומת אדם עם לב רחב ועוד. מבחינה פיזית הלב נתפס כאחד האיברים החשובים והמרכזיים של הגוף, ובצדק. אדם שלבו מתפקד כהלכה ירגיש בדרך כלל טוב, ולעומת זאת אדם שתפקוד לבו לקוי עלול לסבול מבעיות בריאות רבות.

הלב הוא איבר שרירי וחשוב. הוא ממוקם במרכז בית החזה ונוטה מעט שמאלה. גודלו כגודל אגרוף, משקלו כ-300 גרם והוא נמצא במרכז מערכת צפופה של כלי דם. תפקידו העיקרי של הלב הוא הזרמת דם לכל חלקי הגוף. הלב משמש כמשאבה הוא מזרים באופן קבוע, סדיר ורציף דם עשיר בחמצן (דם "נקי") אל כל האיברים בגוף, ומנקז מהאיברים את הדם נטול החמצן (דם "מלוכלך"). הזרמת הדם מהלב אל הגוף, ומהגוף בחזרה אל הלב, נעשית באמצעות מערכת צינורות ענפה המתפרשת על פני כל הגוף – היא מערכת כלי הדם. אורכם המצטבר של כל כלי הדם בגוף האדם הוא כ- 96,000 ק"מ! כבר בשנת 1600 לספירה גילה החוקר-הרופא האנגלי ד"ר ויליאם הארווי שיש בגוף שתי מערכות דם – אחת מביאה דם ללב (המערכת הוורידית) ואחת מזרימה את הדם מתוך הלב החוצה ומעבירה אותו לכל האיברים בגוף (המערכת העורקית) – כלומר, הדם זורם מהלב בעורקים וחוזר אל הלב בוורידים.

הדם יוצא מהלב דרך העורק הגדול ביותר הנקרא אבי העורקים, ומשם עובר לכל חלקי הגוף בעורקים רבים נוספים ההולכים וקטנים ככל שהם מתרחקים מהלב ומתקרבים לרקמות הגוף. יש לזכור שכל רקמה בגוף, כל איבר, כל עצב, כל שריר, אפילו הקטן שבהם, זקוקים לחמצן ולגלוקוז כדי שיוכלו לתפקד. החמצן והגלוקוז מגיעים לאיברים באמצעות כלי דם זעירים הנקראים נימים. הנימים הם המשכם הרציף של העורקים הקטנים ביותר, דרכם עובר החמצן (ועמו חומרים חיוניים אחרים) לתאי הגוף, ואליהם מתנקזת פסולת התאים. הנימים שבהם זורם הדם הדל בחמצן והעשיר בחומרי פסולת מתנקזים לוורידים קטנים, ואלה מתנקזים לוורידים גדולים יותר, עד שכל הדם מגיע בחזרה אל הלב. מעגל זרימת הדם המתואר כאן נקרא מחזור הדם הגדול.

הלב מזרים דם בלחץ גבוה אל העורקים כדי שהדם יגיע מהלב לכל רקמות הגוף; העורקים מותאמים לתפקיד הזה ודופנותיהם עבים ושריריים. הדם הזורם בעורקים עשיר בחמצן ולכן צבעו אדום בהיר (חוץ מעורק הריאה שזורם בו "דם ורידי"). כשממששים את העורקים אפשר להרגיש את גל הדחיסה של זרם הדם היוצא מהלב בזמן התכווצותו (דופק הלב). דופנות הוורידים דקים - הלחץ בהם נמוך, ואי אפשר לחוש בהם באמצעות מישוש אלא אם כן הם סמוכים לעור; מבעד לעור הם נראים כצינורות כחולים בעלי עובי שונה. זרימת הדם בוורידים אטית, ויש בהם שסתומים המונעים את חזרת הדם בכיוון ההפוך, כלומר הם מאפשרים את זרימת הדם רק לכיוון הלב. הדם הזורם בוורידים דל בחמצן ולכן צבעו אדום כהה (אדום-שחור) (חוץ מווריד הריאה שזורם בו דם "עורקי").

איך הופך דם דל בחמצן לדם עשיר בחמצן?

התשובה לשאלה היא מחזור הדם הקטן. הלב מזרים דם לכל איברי הגוף, ובד בבד מזרים את הדם "המלוכלך" שהגיע אליו מהגוף אל הריאות – ושם הדם נפטר מה"פסולת" (דו-תחמוצת הפחמן) ומועשר שוב בחמצן. בכל נשיפה נפלטים עודפי דו-תחמוצת הפחמן מהגוף, ובכל שאיפה נכנס לריאות אוויר המכיל חמצן.

מחזור הדם הגדול ומחזור הדם הקטן פועלים בעת ובעונה אחת ללא הפסקה. הם מאפשרים זרימת דם רציפה מהלב אל רקמות הגוף ובחזרה. כאמור, זרם הדם מאפשר את העברת החמצן אל איברי הגוף, אך מועברים בו גם חומרים חיוניים נוספים כגון גלוקוזה (סוכר), חלבונים (חומצות אמינו), שומנים (חומצות שומן), ויטמינים, מינרלים וחומרים נוספים המזינים את הרקמות ושומרים עליהן (נוגדנים). הלב מסוגל להתאים את פעילותו למידת הצורך של האיברים השונים בדם ובמרכיבים החיוניים שבו. למשל, בזמן מאמץ מגביר הלב את פעילותו כדי שחמצן רב יותר יגיע לשרירים הפועלים; ואילו בזמן שינה, הלב מאט את פעילותו מאחר שצורכי הגוף קטנים.

איך עובר הדם בתוך הלב?

בלב יש ארבעה חלקים נפרדים: שתי עליות ושני חדרים. המחיצה שבמרכז הלב מפרידה בין החלק הימני של הלב, הכולל את הפרוזדור (עלייה) הימני ואת החדר הימני, לבין חלקו השמאלי הכולל את הפרוזדור השמאלי ואת החדר השמאלי. צדו הימני של הלב מכיל דם "מלוכלך" המגיע מהגוף בחזרה אל הלב. הדם ה"מלוכלך" נכנס אל הפרוזדור הימני דרך שני ורידים גדולים – הווריד הנבוב העליון, המנקז את הדם מהחלק העליון של הגוף, והווריד הנבוב התחתון, המנקז את הדם מהחלק התחתון של הגוף. מהפרוזדור הימני הדם עובר אל החדר הימני, ומשם הוא מוזרם אל הריאות (תחילתו של מחזור הדם הקטן).

הדם "הנקי" החוזר מהריאות עובר אל החלק השמאלי של הלב. תחילה מגיע הדם אל העלייה השמאלית ומשם הוא מועבר אל החדר השמאלי. תפקידו של החדר השמאלי הוא הקשה ביותר, משום שעליו להזרים דם בעוצמה רבה אל כל חלקי הגוף. לכן שרירי הלב מסביב לחדר השמאלי מפותחים וגדולים יותר לעומת שאר חלקי הלב.

מעבר הדם מהפרוזדורים לחדרי הלב ומהלב אל הגוף ובחזרה חייב להיות בסדר ובכיוון הנכון. תפקידם של מַסתמי הלב הוא לוודא זאת. המסתמים, המזכירים דלתות, נמצאים בין כל עלייה לחדר שמתחתיה, ובין כל חדר לעורק שאליו הוא מזרים את הדם. יש ארבעה מסתמים בלב:

  • המסתם התלת-צניפי (טריקוספידלי): בין העלייה הימנית לחדר הימני.
  • המסתם הריאתי (פולמונלי): בין החדר הימני לעורק הריאה.
  • המסתם הדו-צניפי (מיטרלי): בין העלייה השמאלית לחדר השמאלי.
  • מסתם אבי-העורקים (אאורטלי): בין החדר השמאלי לאבי העורקים.

 
בעת הצורך המסתמים נסגרים ואינם מאפשרים זרימת דם, ולחלופין נפתחים כדי לאפשר זרימת דם. המנגנון שבאמצעותו המסתמים "יודעים" מתי להיסגר ומתי להיפתח מסתמך על המבנה המיוחד שלהם ועל הפרשי הלחצים בעת זרימת הדם בלב. כל בעיה בתפקוד המסתמים או ביכולת האטימה שלהם פוגעת בתפקוד הלב. יש בעיות שאינן מחייבות טיפול, יש בעיות שאפשר לפתור בעזרת תרופות, אך לעתים, כשהבעיה חמורה, יש צורך בניתוח להחלפת מסתם.

הדם זורם מהלב אל הריאות ואל הגוף באמצעות כיווץ החדרים, בדומה לפעולת משאבה. כדי להזרים דם בעוצמה חזקה, חדרי הלב מתכווצים ונפחם קטֵן, והדם מוזרם החוצה. בזמן הרפיית שרירי החדרים, החדרים מתרחבים וגדלים, וכך מתאפשרת זרימת דם מחודשת הממלאת את החדרים.

  • השלב שבו שרירי החדרים מתכווצים נקרא שלב הסיסטולה – שרירי הלב המתכווצים מקטינים את נפח החדרים ודם זורם בעוצמה לעורק הריאה ולאבי העורקים. בשלב הזה המסתמים בין הפרוזדורים לחדרים סגורים, ואילו המסתמים בין החדרים לעורקים פתוחים.
  • השלב שבו שרירי החדרים מתרפים נקרא שלב הדיאסטולה – נפח החדרים גדל ודם זורם מהפרוזדורים אל החדרים. בשלב זה המסתמים בין הפרוזדורים לחדרים נפתחים, ואילו המסתמים בין החדרים לעורקים נסגרים.

כששריר הלב פגוע, בשל התקף לב או מכל סיבה אחרת, יכולתו של הלב לספק דם לגוף בעוצמה הרצויה לקויה, ובעיות בריאות רבות עלולות להתעורר (דוגמאות לכך בהמשך). את יכולתו של החדר השמאלי להזרים דם לגוף מודדים במדד הנקרא מקטע פליטה (Ejection Fraction - EF). מדד זה מבטא את היחס בין כמות הדם היוצאת מהחדר לבין כמות הדם הכללית שהייתה בו. מקטע פליטה תקין הוא בדרך כלל 60%, כלומר הלב הצליח להזרים החוצה אל הגוף יותר מחצי מכמות הדם שהייתה בחדר המלא. מדד זה חשוב ביותר להערכת תפקוד הלב לאחר התקף לב או ניתוח לב, והרופאים נעזרים בו בקביעת הטיפול המומלץ ומידת המאמץ המותרת והמומלצת בפעילות גופנית.

שרירי הלב אינם רצוניים – אי אפשר להורות ללב להגביר את פעילותו או להאט אותה כפי שמורים ליד לעלות או לרדת. "דופק הלב" מבטא את מספר ההתכווצויות של הלב בדקה. אצל אדם מבוגר הממוצע הוא בין 60 ל-80 התכווצויות בדקה, ואילו אצל תינוק הדופק גבוה בהרבה. ככלל, יש הבדלים בדופק הלב בין בני האדם. לבו של ספורטאי צעיר יכול לעתים לפעום 50 פעמים בלבד בדקה, וזה נורמלי, ואילו אצל אדם אחר גם קצב של 90 פעימות בדקה לא בהכרח מצביע על בעיה חמורה בתפקוד הלב. משתנים רבים, כגון גיל, מין (אצל נשים בדרך כלל הדופק אטי יותר) ותרופות המשפיעות על תפקוד הלב, עשויים להשפיע על הדופק.

איך קובע הגוף את קצב ההתכווצות של שרירי הלב?

הלב מתכווץ בתגובה לזרם חשמלי מיוחד המפעיל את שרירי הלב. שלא כמו שאר השרירים בגוף, שמופעלים על ידי אימפולסים המגיעים אליהם מהמוח דרך מערכת העצבים, אזורים מיוחדים בשריר הלב יוצרים את האימפולסים החשמליים הגורמים לתזמון הכיווץ של חלקי שריר הלב השונים. אף על פי שהמערכת העצבית של הלב פועלת באופן עצמאי ביחס לאיברים אחרים, היא מושפעת משאר החלקים של מערכת העצבים של הגוף ותלויה בהם.

בגופנו יש מערכת עצבים אוטונומית המפעילה באופן אוטומטי ולא מודע את האיברים הפנימיים. פעולת הנשימה של הריאות, העברת המזון בבטן וספיגת החומרים החיוניים לגוף במעיים הן פעולות עצמוניות, אין לאדם יכולת לשלוט בהן, וגם הלב פועל כך. המערכת האוטונומית גורמת לעליות ולירידות של קצב הלב על פי הצרכים המשתנים של הגוף. המערכת האוטונומית יכולה למשל להגביר את קצב הלב פי שניים בתוך 3-5 שניות בלבד!

שתי מערכות מנוגדות מפעילות את המערכת האוטונומית: המערכת הסימפתטית והמערכת הפָּרָה-סימפתטית.

  • המערכת הסימפתטית מפעילה את הלב בזמן לחץ ומתח וגורמת להגברת פעילותו. היא מערכת של גירוי, מתח, צריכת אנרגיה וזירוז קצב הלב.
  • המערכת הפָּרָה-סימפתטית מפעילה את הלב בזמן רגיעה וגורמת להרגעת פעילותו.

הגירויים העצביים מועברים לגוף במערכת העצבים האוטונומית (בעיקר דרך עצב הוָוגוּס - העצב התועה) לאזור הנקרא סינוס בשריר הלב. בזמן רגיעה עובדת בעיקר המערכת הפרה-סימפתטית וגורמת לפעילות רגועה של הלב. בזמן לחץ, דחק או מאמץ, המערכת הסימפתטית (מערכת של דחק) מגורה וקצב הלב עולה; הגירוי הסימפתטי גם מביא להפרשה של הורמוני דחק כגון אדרנלין ונוראדרנלין, המחישים את קצב פעימות הלב, מגבירים את עוצמת ההתכווצות של שריר הלב ומעלים את לחץ הדם. הלב לומד להגיב לצורך בעודפי דם, גם באמצעות המערכת העצבית וגם באמצעות המערכת ההורמונלית, ולכן פעילות גופנית היא גם מעין התעמלות ללב. נרחיב על כך בהמשך.

עוד גורמים המגבירים את קצב הלב הם טבק, קפאין, אלכוהול ותרופות מסוימות.

כמה דם יכול הלב להזרים?

כל חדר בלב מתמלא בדם בכמות של כחצי כוס, וכשהחדר מתכווץ כמות הדם שנשאר בו מגיעה לשמינית כוס בערך. בגופו של אדם בוגר יש כחמישה ליטר דם בממוצע; בכל התכווצות של הלב (סיסטולה) מוזרמים כ-70-80 מיליליטר דם. בחישוב פשוט, במשך דקה עוברים דרך הלב כמעט כל חמשת הליטרים של הדם בגוף. לבו של בוגר בריא פועם 60 פעמים בדקה, כלומר יותר מ- 86,000 פעמים ביום, ומכאן שהלב יכול למלא ברכת שחייה בקצת יותר משלושה ימים!

במקרים רבים, הזרמת הדם גדולה אף יותר. כל פעם שנוצרת דרישה ליותר חמצן וגלוקוזה – כשהגוף במאמץ, במצב דחק, או כשחום הגוף עולה והדרישות המטבוליות עולות – קצב הלב נעשה מהיר יותר כדי לספק את הצורך הגובר בחמצן, בגלוקוזה ובמזון לכל האיברים, וגם בניקוי ובסילוק פסולת מהאיברים. במקרים אלה תפוקת הלב עולה עד פי חמישה מתפוקתו במנוחה.

איך מגיעה אספקת הדם אל הלב?

הלב הוא איבר ככל האיברים בגוף, ומאחר שהלב מתכווץ כל הזמן ללא הפסקה, הוא צורך כמויות גדולות מאוד של חמצן וגלוקוזה. הלב אינו יכול לקבל את הדם הנחוץ לו מתוך הדם הרב העובר בתוכו. למטרה זו יש כלי דם מיוחדים המספקים ללב את אספקת הדם הדרושה לו לתפקודו העצמי. אלה הם העורקים הכליליים (הקורונריים). שני עורקים כליליים יוצאים מבסיס אבי העורקים – העורק השמאלי והעורק הימני. העורק השמאלי מתפצל מיד לעורק שמאלי עוקף ולעורק שמאלי קדמי יורד (ראו תרשים). קוטר העורקים הוא כקוטר קש שתייה, ועם כל פיצול והסתעפות הם הולכים ונעשים צרים יותר.

בעיה בזרימת הדם באחד העורקים האלה יוצרת בעיה חמורה בתפקוד הלב, מאחר ששריר הלב אינו מקבל את אספקת הדם הנחוצה לתפקודו התקין, וכשיש בעיה בשריר הלב – יש בעיה בלב כולו. פגיעה בזרימת הדם בעורקים הכליליים היא הסיבה העיקרית למחלת הלב העיקרית בעולמנו: טרשת העורקים.

 
 
האיבר לב ברפואה הסינית
 
ברפואה הסינית ישנה התייחסות אחרת לאיברים כפי שהם מוכרים על ידי המערב. על פי הרפואה הסינית הלב מזרים את הדם לגוף ביחד עם הריאות. בדם של הלב מאוכסן ה- SHEN. הלב מתקשר רגשית לצחוק וחרדות. האיבר לב מתבטא ו/או שולט בכלי הדם ובלשון. אם כל זה נשמע לכם "סינית", אתם מוזמנים לגלוש לאתר של תמורות ולקבל קצת הסברים והבהרות:  www.tmurot.org.il.
 
ביטויים שימושים בשפה העברית הקשורים בלב 
 
רגשות ותכונות טובות: 

לב אחד - אחווה

לב זהב - תכונות טובות

לב רחב - נדיבות

לב חם - רגיש

          טוב לב - תכונות טובות

          אומץ לב - תעוזה, אומץ רב

          מחמם את הלב - משמח

          גילוי לב - כנות

          מלב אל לב - לחלוק ברגשות עם אחרים

          לשפוך את הלב - לספר סוד אישי או דבר כלשהו שמעיק

          קבלת פנים לבבית - קבלת פנים חמה ואוהבת
 
 
רגשות ותחושות הנחשבות לפחות טובות:

לב כבד - מועקה רבה

מוג לב - פחדן

          הלב שותת דם - סובל מאוד

          לב של אבן - אכזריות
           
          כאב לב - עצב רב
 
          אחד בפה ואחד בלב - חושב על דבר, ואומר דבר אחר
 
          לב שבור - צער או כאב נפשי כתוצאה מפרידה מאהובה/אהוב
 
 
ביטויים כלליים:

לב הים - אמצע הים

תשומת לב - התייחסות

לב הענין - עיקר הענין

בלב שלם - בבטחון, בלי חרטה

 

 ניתן ללמוד עוד על הערך לב דרך אתר ויקיפדיה המסביר על הלב בשילוב איורים
 
 
 

 

התכנים המופיעים באתר הינם למידע בלבד ואינם באים להחליף בשום מקרה ייעוץ ו / או טיפול הניתן על ידי רופא ו / או בעל מקצוע אחר בתחום הרפואה
               מפת אתר              ©2004 ,אופיר פוגל ,כל הזכויות שמורות
דף הבית | פורום | אודות | מאמרים | ספר הלב | סדנאות והרצאות | תקצירי מחקרים | מילון מונחים | תשובות לשאלות נפוצות | התמצאות באתר