המרכז לבריאות הלב
המרכז לבריאות הלב
המרכז לבריאות הלב
קראו על האירועים
 הסדנאות והחידושים
שיעשו טוב ללב שלכם
 
 

כנס מומלץ:
להקדים תזונה לתרופה
פרטים בקישור
 
 

הפחתת לחץ דם ותרופות
 
שיטה ייחודית 
מוכח מחקרית
 
לפרטים 077-7007952
 

  הרצאות מומלצות:   
   שבוע בריאות רעננה  
החל מה 11.11 


סיורים וסדנאות בישול
מן הטבע
 


Google

מאמרים עוד כתבות

כמה דברים שלא ידעת על מחלות לב
הידע בנושא מניעה, אבחון וטיפול במחלות עורקים ולב מצטבר בקצב מסחרר. בדיקות חדשות המסוגלות להציל חיים אינן מוכרות לרוב הציבור, או עולות סכומי כסף גדולים. מגוון גורמי ההשפעה על בריאות הלב, טיפולים מתקדמים ותובנות חדשות נשארים לא פעם נחלתם של בודדים ולא מגיעים לאוזניהם של אלה הזקוקים לכך יותר מכל. כתבה זו מיועדת עבור אלה המעוניינים לדעת יותר

חלקי הכתבה:

1. הערכת סיכון מוקדמת
 
2. תורשה וגנטיקה האומנם?

3. תהליך סתימת העורקים כתהליך הפיך. שאלה של בחירה

4. ליבה של אישה - מחלות לב אצל נשים

5. גורמי הסיכון הרגילים מסבירים רק כמחצית מהתקפי הלב. לגבי החצי השני כדאי אולי "לשאול" את הלב...

 

הערכת סיכון מוקדמת

מהם הסיכויים שאסבול ממחלת לב? אולי אני כבר סובל מהצרות בעורקים ולא יודע זאת? איזה בדיקות ניתן לעשות כדי להעריך את מצבי? רבים שואלים את עצמם שאלות אלה לאחר שבן משפחה סבל מהתקף לב, חבר מהעבודה בן אותו גיל עבר צנתור או פשוט מתוך דאגה אמיתית לבריאות וההבנה כי מחלות העורקים וכלי הדם הן גורם התחלואה והתמותה העיקריים בישראל. הכלים העומדים היום ברשות הרופא להעריך את המצב טובים מבעבר, אולם חלק מהבדיקות והאמצעים אינם כלולים בסל הבריאות, חלקם אינם נגישים בכל בית חולים או סניף של קופת חולים וחלקם האחר אינם מוצעים לכל אדם בשל סיבות כספיות, בירוקרטיות או אחרות. קריאת השורות הבאות תעזור לכל אדם לדעת מה עליו לבקש מהמערכת הרפואית על מנת להעריך טוב יותר את מצב ליבו.

הערכת סיכון סטנדרטית אצל רופא תכלול לרוב מבט על "שומני הדם" (טריגליצרידים), רמות הכולסטרול והסוכר בבדיקות הדם, מדידת לחץ הדם לגילוי יתר לחץ דם, זיהוי עודף משקל ותשאול לגבי מידת הפעילות הגופנית ושכיחות מחלות הלב במשפחה. אולם בקשה, או דרישה, להיעזר בבדיקות נוספות נחוצה על מנת לקבל תמונה מלאה יותר. בשנים האחרונות מצטברים נתונים רבים המוצאים קשר בין מידת חומרת טרשת העורקים (תהליך סתימת העורקים הגורם לרוב מחלות הלב) לבין תהליכים דלקתיים המתרחשים בגוף, וכנראה גם בעורקי הלב. סמן מהימן לתהליך הדלקתי מכונה CRP (C Reactive Protein) וניתן להעריכו בבדיקת דם פשוטה. מחקרים רבים מצאו קשר הדוק בין רמות גבוהות של CRP בבדיקות דם, לבין סיכון למחלות לב מסוכנות.

בדיקת דם פשוטה נוספת נקראת הומוציסטאין. הומוציסטאין הינו חלבון הנוצר בתהליך חילוף החומרים של חומצת אמינו בשם מתיונין ונמצא ברמות מדודות בדמו של כל אדם בריא. אולם בשנים האחרונות מחקרים מראים קשר הדוק בין רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם לבין סיכון מוגבר לסבול ממחלות לב. אף כי בדיקה פשוטה זו עשויה לתת מידע רב ולסייע במניעת מחלות לב רופאים רבים נמנעים מלהיעזר בה, יתכן כתוצאה מכך שעלותה למערכת רבה בהרבה מבדיקת דם רגילה... נתונים נוספים שניתן לדלות מתוך בדיקת דם, אם כי בעלות רבה יותר למערכת, כוללים ליפופרוטאין איי (lipoprotein (a)), פיברינוגן (fibrinogen) ומדד חמצון שומנים (lipid peroxides) ועוד.

מעבר לבדיקות הדם ישנו מגוון רחב של בדיקות נוספות להערכת הסיכון ללב. הבדיקות הנפוצות כיום כוללות בדיקת מאמץ (עם או בלי הזרקת חומר ניגוד), הולטר, דופלר, אקו לב רגיל או תלת מימדי וכמובן צנתור לב שלם בו מקבלים תמונה מצוינת של עורקי הלב, אך לא מבצעים צנתור טיפולי.

בשנים האחרונות נעשה שימוש רחב יותר גם בבדיקות מורכבות להערכת הסיכון ללב. בכמה בתי חולים בארץ ניתן כעת לעשות בדיקה מיוחדת לדפנות כלי הדם הנקראת בדיקת תפקודי אנדותל ( endothelial dysfunction). מדובר בבדיקה פשוטה ולא פולשנית במהלכה נבדק תפקוד התאים המצפים את העורקים מבפנים (תאי האנדותל). נמצא באופן ברור כי תפקוד לא תקין של תאים אלה מהווה גורם סיכון למחלות לב אצל חולי לב ובריאים כאחד. כמות המחקרים המתפרסמים בנושא עלתה בצורה דראסטית בשנים האחרונות, ורופאים לא מעטים בארץ רואים בה בדיקה חשובה שתתפוס מקום מרכזי בעתיד.

בדיקה מורכבת נוספת שנכנסת לאט למערך הבדיקות בבתי החולים בארץ היא "צנתור וירטואלי". מדובר בשיטה חדשה ולא פולשנית המנצלת את איכויותיו של סורק CT מהדור החדש. על פי הרופאים המשתמשים בשיטה המכשיר מאפשר קבלת מידע באיכות גבוהה יותר מאשר זו המתקבלת בצנתור! התמונה מתקבלת בתלת מימד ומאפשרת זיהוי סתימות בעורקים, שינויים ראשוניים בדופן העורקים ועוד. משך הבדיקה כעשרים שניות בלבד והוא עשוי לחסוך פעמים רבות את הצורך בביצוע צנתור לב פולשני וארוך.

תורשה וגנטיקה האומנם?

אנשים רבים מציינים את התורשה כאחד מגורמי הסיכון החשובים למחלות לב. ניתן לראות פעמים רבות אב ובן שעברו התקף לב בגיל צעיר יחסית, כמה אחים ואחיות באותה משפחה הסובלים מרמות גבוהות של כולסטרול ועוד דוגמאות לרוב. אך האם בגנים האשם? האם מדובר ב"מחלה גנטית" טהורה שהכתה באדם מאז ומעולם? או אולי בעצם תוצאה של אורח חיים לא בריא שאנחנו "יורשים" מהמשפחה שלנו?

הגנים שירשנו מהורינו עיצבו את גופינו מלידה ומשפיעים על נטייתנו לחלות במחלות מסוימות במהלך החיים. ברור שסיכונו של אדם שאחד מהוריו או אחיו סובל ממחלה לב לחלות במחלת זו גבוה יותר מסיכונו של מי שבעיות לב אינן מוכרות כלל במשפחתו הקרובה. אך כאן יש לעשות הבדלה בין מחלה גנטית "טהורה" המביאה בסבירות רבה למחלה כלשהי, לבין נטייה גנטית לחלות במחלה. מאמר שפורסם בעיתון הרפואי החשוב בעולם (N ENGL J MED, JULY 2003) יוחד לבדיקת ההשפעה הגנטית הטהורה על מחלות לב. ממאמר חשוב זה עולה כי מחלות לב גנטיות "טהורות" מוצאים לרוב בילדים או נערים המטופלים כבר בילדותם בתרופות ולעיתים אף בניתוחי לב. המחברים מעריכים כי ההשפעה המשמעותית ביותר של הגנטיקה על מחלות לב היא תוצאה של פגם גנטי הגורם לרמות גבוהות ביותר של כולסטרול, אולם שכיחותו של פגם זה מסתכמת במקרה אחד מתוך חמש מאות מהסובלים מעודף כולסטרול!!! (מניסיוני הטיפולי אחד מכל שלושה חולי לב שבאים אלי לטיפול "מאשים" את הגנים שלו ברמות גבוהות של כולסטרול...).

אך כאן לא נגמרו הטיעונים המטילים בספק את הדומיננטיות של הגנים במחלות לב. הסתכלות אל העבר הקרוב והרחוק שלנו מוסיפה נתונים מעניינים לא פחות. ראשית מעניין לדעת כי המונח אנגינה פקטוריס, או תעוקת חזה, המהווה ביטוי משמעותי למחלת לב הוטבע בעולם הרפואה רק לפני כמאה שנה! לעומת זאת, כבר הרבה לפני כן ידעו לתאר סרטן, דלקות ריאות, שחפת ועוד מחלות רבות אחרות. אז מדוע ההתייחסות לתעוקת החזה היתה כל כך מאוחרת? כיצד מחלה שמהווה כיום את גורם המוות העיקרי לא זכתה לכל יחס למרות שהגנים שלנו לא השתנו במאה השנים האחרונות? ההסבר הסביר הוא שמחלות אלה היו נדירות ביותר לפני תחילת תקופת השפע המערבית שהיא-היא הגורמת העיקרית למחלה. לגנים שלנו, כך מסתבר שוב, כנראה השפעה מועטה ביותר.

אם לא די בכל אלה, ניתן להיעזר במידע מכיווני מחשבה מפתיעים יותר. אם נרחיק עוד במנהרת הזמן נוכל לדעת שגם אדם הקדמון, שבתקופתו "עוצבו" הגנים שלנו כיום, לא סבל ממחלות לב. הטענה כאן מתבססת על כך שהגנים של אדם הקדמון זהים לשלנו, אך אורח חייו היה שונה לחלוטין. בשל כך אם לאדם הקדמון לא היו מחלות לב ולנו יש, הסיבה לכך נעוצה באורח החיים שלנו, ולא בגנים. טיעון זה מעלה מיד כמה שאלות שדורשות תשובות והבהרות.

- איך יודעים מה היה בתקופת אדם הקדמון?

רופאים, אנתרופולוגים, ארכיאולוגים, גנטיקאים ואנשי מקצוע נוספים חקרו את העניין. המידע המשמעותי ביותר לענייננו נאסף בעבודת מחקר מדהימה שהפכה לספר ומאמר רפואי בעיתון הרפואי החשוב בעולם (NEJM). בעבודה זו נאסף מידע על כחמישים חברות/שבטים שהגיעו למאה העשרים כשהם חיים בסגנון חייו של אדם הקדמון סגנון חיים המכונה ציידים-לקטים. מצאו אותם בפינות נידחות ומנותקות של העולם ביערות דרום אמריקה, בקוטב הצפוני וכדומה. חקר השבטים הללו מאפשר לנו לדעת באופן מהימן יחסית כיצד חיו אבותינו בתקופה בה עוצבו הגנים שלנו.

- איך יודעים מאיזה מחלות סבל? הרי לא היתה אז יכולת לדעת ממה אנשים מתו?

באותו ספר ומחקרים שצוינו בתשובה לשאלה הקודמת נעשתה גם בדיקה בכלים של המאה העשרים באשר למצבם הרפואי וסיבות המוות של אותם אנשים. התוצאה היתה ברורה סתימות עורקים ומחלות לב היו זניחות ביותר, אם בכלל.

- איך ניתן להסיק מסקנות, הרי הדעה הרווחת היא שהוא מת בגיל צעיר ביותר?

הדעה הרווחת מוטעית בחלקה. משך חייו הממוצע של אדם הקדמון היה אומנם קצר, אך נתונים אלה מושפעים מכך שרבים מתו בשבועות ובחודשים הראשוניים של חייהם בגלל זיהומים וכדומה. ואחוז לא מבוטל של מוות נגרם אף לאימהות זמן קצר לאחר הלידה. מכל מקום, כשבדקו את אותם אלה שכן הגיעו לגיל מבוגר לא נמצאו אצלם מחלות לב. המצב כיום בישראל לשם השוואה הוא שניתן למצוא חולי לב כבר בשנות השלושים ואף העשרים של חייהם!!!

ואם הקורא/קוראת לא השתכנעו עד כה, ניתן להשתכנע גם מנתונים סטטיסטים ברורים. ידוע כי מחלות הלב שכיחות בעולם המערבי, ונדירות ביותר במדינות עם אורח חיים בריא בהרבה כמו בארצות המזרח הרחוק. אולם כשעקבו במשך עשרות שנים אחר מהגרים סינים שעברו לגור בארה"ב ואימצו את אורח החיים המערבי, ראו כי שכיחות מחלות הלב עלתה במאות אחוזים!!! הגנים של אותם סינים שהיגרו לארה"ב זהים לאלה שנשארו לחיות בסין, אך שכיחות מחלות הלב השתנתה מהקצה אל הקצה... מחקרים אלה אף נעשו על היהודים שעלו מתימן לישראל בארץ מוצאם שכיחות המחלה היתה זניחה, אך לאחר עשרות שנים של חיים באורח החיים המערבי בישראל, שכיחות המחלה השתוותה לרמה הגבוה של שאר תושבי ישראל. "צידו השני" של המטבע בטיעון זה מונח בעובדה שלא רק שהחמרה באורח החיים מביאה את מחלות הלב למרות שהגנים לא משתנים, אלא שניתן להביא להפיכת מגמת המחלה אצל חולי לב על ידי שיפור משמעותי באורח החיים בלי, כמובן, שמשהו במבנה הגנטי השתנה. ועל כך בהרחבה בהמשך המאמר.

לסכום אציין את דעתי האישית כי השימוש בתורשה כ"אשם" במחלות לב מופרז בהרבה יחסית לחלקו האמיתי כגורם מחלות לב. לא פעם קל לנו להאשים את הגנים שלנו במחלות מהן אנו סובלים כי זה מקל עלינו לבחור לא לטפל בשורש הבעיה האמיתי שהוא אורח חיים לא בריא. לצערי, ממפגש עם מעל לשבעת אלפים חולי לב, נוצר בי הרושם כי גם לרופאים "נוח" ל"האשים" את הגנים ולא להתמודד עד הסוף עם ליוויו של החולה בדרך לתזונה טובה יותר, הורדת מתחים, הפסקת עישון וכדומה.

תהליך סתימת העורקים כתהליך הפיך. שאלה של בחירה.

שורש הבעיה ברוב המוחלט של מחלות הלב הוא תהליך ארוך ומתמשך הגורם לסתימתם של עורקים בלב ובגוף כולו. הביטוי הבולט ביותר של מחלה זו הוא התקף לב, אך בנוסף אליו התהליך גורם פעמים רבות לשבץ מוחי, לפגיעה בתפקוד המיני, לפגיעה ברגליים, בכליות ובעוד איברים חיוניים. ניתן לדמות את המצב למערכת השקיה בגינה ציבורית. כאשר נכנס לכלוך באופן מתמיד לצנרת ההשקיה, יסתמו לאט חלק מהצינורות והספקת המים לחלקים שונים בגינה תיפגע. אם המצב יימשך, צמחים שונים יתייבשו וימותו. בגוף נסתמים עם השנים העורקים המספקים דם לחלקי הגוף השונים (כשם שהצינורות מספקים מים לגינה) אם נסתמים העורקים המספקים דם ללב הדבר עלול לגרום להתקף לב, אם נסתמים העורקים אל למוח שבץ מוחי, אם אל הרגליים פגיעה בהליכה וכדומה.

כאן נשאלת השאלה האם ניתן לעצור את התהליך? האם ניתן לעצור את הצטברות "הלכלוך" הסותם את "הצנרת"? האם עורקים סתומים יכולים להתחיל להיפתח או להתנקות מעצמם, או שיש צורך בהתערבות פולשנית על מנת "לנקות" את הצינור מבפנים? התשובה לכל השאלות הללו, מן הסתם, היא חיובית. ברגע שמפסיקים להכניס "לכלוך" לתוך העורקים, קורים לרוב תהליכים מדהימים. ברגע שמטפלים בשורש הבעיה, ברגע שמספקים לגוף את צרכיו האמיתיים, הגוף משתמש ביכולתו האדירה להבריא את עצמו ובמקום שהעורקים בלב ובגוף ימשיכו להיסתם (מה שקורה אצל רוב חולי הלב), הם מתחילים להיפתח.

על מנת לדעת כיצד לעשות זאת, יש לחזור לעובדה הבסיסית שהגורם העיקרי לתהליך סתימת העורקים הוא אורח החיים המערבי הכולל מתח רב, תזונה לא בריאה, עישון, חוסר פעילות גופנית וחוסר איזון רגשי- נפשי. איגוד הלב האמריקאי מציין בהצהרותיו הרשמיות כי שיפור אורח החיים מסוגל למנוע מעל 80% ממחלות הלב בעולם המערבי. בעלי מקצוע רבים, ואני ביניהם, מעריכים שאפילו יותר מכך.

הטיפולים המקובלים כיום במחלות הלב והעורקים כוללים טיפול תרופתי, צנתור וניתוח מעקפים. טיפולים אלה מאריכים חיים ומצילים חולים במהלך מחלה אקוטית, אך הם אינם מטפלים בשורש הבעיה! צנתור וניתוח מעקפים "מטפלים" בעורק אחד או יותר הסתומים באותו זמן נתון, אך הם אינם עוצרים את תהליך סתימת העורקים המתמשך בכל העורקים בגוף. התוצאה היא שחולים המטופלים בשיטות אלה בלבד סובלים מסתימות חוזרות של עורקים ונזקקים עם השנים להיעזר בפרוצדורות הפולשניות והיקרות פעמים נוספות. בנוסף, איברים אחרים בגופם עלולים להיפגע בגלל עורקים מוצרים, אך לרוב הם לא יעשו את הקשר בין הבעיות השונות.

לעומת זאת, כשמטפלים בשורש הבעיה, מתרחשים תהליכי ריפוי משמעותיים הרבה יותר. בשנים האחרונות הוכח באופן מדעי ששיפור משמעותי באורח החיים מסוגל לאפשר פתיחת עורקים בלב ובשאר חלקי הגוף אצל חולי לב לאחר שעברו התקף לב, צנתור ו/או ניתוח מעקפים. החלוץ בתחום הוא פרופ' דין אורניש, רופא אמריקאי הנחשב כיום לאחד ממובילי תחום שיקום הלב בארה"ב ובעולם. פרופ' אורניש עורך סדנאות לחולי לב המתמקדות בשיפור האיזון הרגשי-נפשי, התזונה וההתמודדות עם המתח והלחץ בחיים. ייחודן של סדנאות אלה מכל מערך שיקום הלב המקובל כיום הוא בתזונה ייחודית ובדגש הנרחב לטכניקות כמו מדיטציה, יוגה ותקשורת מקרבת, כמו גם למקום הנרחב שיש לאמפתיה, חמלה ואהבה בבריאות הלב. כמובן שבסדנאותיו עושים גם פעילות גופנית ונמנעים מעישון, אך בכך אין ייחודיות. מחקריו שפורסמו במיטב העיתונות הרפואית בעולם הרפואי הראו כי אצל רוב המשתתפים בתוכנית החל תהליך פתיחת סתימות העורקים וכתוצאה בריאותם השתפרה, הם נזקקו לפחות תרופות, פחות טיפולים פולשניים וחוו פחות אירועי לב חוזרים.

המשמעות הרפואית של גישה זו היא מהותית: במקום שהעורקים בלב ובגוף ימשיכו להיסתם, הם מתחילים להיפתח. במקום המשך התקדמות המחלה, סתימות חוזרות בלב ובמקומות אחרים בגוף, הגברה של כמות התרופות הנצרכת והזדקקות לפרוצדורות פולשניות נוספות, החולה נהנה במהפך לכיוון נסיגה במחלה, פחות תרופות, פחות טיפולים פולשניים ויותר איכות חיים.

כיום נערכות סדנאות מסוג זה במספר מרכזים רפואיים בארה"ב וממומנות על ידי מספר חברות ביטוח רפואיות. מחקריו של פרופ' אורניש, ספריו וההשפעה הייחודית של סדנאותיו על בריאות חולי הלב הפכו את גישתו למוכרת ומקובלת על רופאים וקרדיולוגים רבים בארץ ובעולם.

אם כך, ניתן ברוב הפעמים לפתוח עורקים סתומים, אף כי הדבר אינו קל לכל אחד. לא תמיד קל לשפר בצורה משמעותית את התזונה אליה הורגלנו ולא כל אחד מצליח להפסיק לעשן. לאדם שלא רגיל ליהנות מפעילות גופנית גם הליכה פשוטה (זה כל מה שנדרש לרוב!) אינה דבר פשוט, ובוודאי שללמוד לפתוח את הלב ולתרגל יוגה אינן משימות פשוטות. אך השורה התחתונה היא שהבחירה בידיו של כל אחד. מי שנחוש לשפר את בריאותו - יכול לבחור בכך. לחולה לב המעוניין לפתוח את עורקיו ולשפר את איכות חייו ישנה דרך, רק צריך לבחור ללכת בה.

לפרטים על סדנאות אלו בארץ לחץ כאן

ליבה של אישה - מחלות לב אצל נשים

מחלות לב מוכרות לרוב הציבור כ"מחלה של גברים". ואכן, מחלות לב נפוצות יותר אצל גברים מאשר נשים בעיקר בגילאי 30 עד 50. לאחר גיל המעבר הנשי (המגיע בדרך כלל בסביבות גיל 50) עולה בהדרגה הסיכון של נשים לחלות במחלות לב עד אשר בגיל 65 הסיכוי של גבר ואישה לחוות התקף לב זהה. אולם ללא קשר להשוואה בין הגברים לנשים, רוב האנשים אינם מודעים לכך שמחלת הלב הינה גורם המוות העיקרי לנשים בעולם המערבי! יותר מסרטן או כל סיבה אחרת. לשם השוואה, אם ישנו ארגון חשוב הנלחם להעלאת המודעות לסרטן השד הנקרא "1מ- 9" (מציין כי אישה אחת מכל תשע תחלה בחייה בסרטן השד), ארגון דומה למחלות לב היה יכול להיקרא "1 ל- 3" !!!

ללא קשר לאחוזי התמותה, נשים סובלות מהיבטים אחרים של מחלות לב יותר מגברים. למשל, הסיכוי של אישה למות מהתקף לב כאשר הוא מתרחש, גבוה פי שניים מאשר גבר במצב רפואי זהה. נראה גם כי הסיכון למות כשנה לאחר אירוע לב גבוה יותר בנשים מאשר גברים, וכך גם הסיכון למות במהלך ניתוח מעקפים. מגמה מצערת נוספת היא שנשים זוכות לאבחון איטי יותר וטיפול אגרסיבי פחות כאשר הן מגיעות עם סימפטומים של התקף לב לבית החולים. הדבר נובע כנראה מכך שסימני התקף הלב בנשים שונים מעט מאשר גברים, ואולי גם מהעובדה שהתפיסה שמחלות לב נדירות אצל נשים עדיין משפיעה על לא מעט אנשים.

ממחקר שנעשה בנושא עולה כי הסימנים המקדימים בחודש את התקף הלב אצל נשים כוללים:

70% מהנשים סובלות מחולשה רבה.

48% הפרעות שינה.

42% מקוצר נשימה.

רק 30% מהנשים דיווחו על כאבים בחזה.

הסימנים העיקריים אצל הנשים בעת ההתקף הם קוצר נשימה, עייפות וחולשה. אצל 43% מהנשים שחוו התקף לב לא היו כאבים בחזה בכלל!.

גורמי סיכון המיוחדים לנשים הינם כריתת שחלות מוקדמת, שימוש בהורמונים להפחתת גלי חום בגיל המעבר (HRT) ושימוש בגלולות (בעיקר אצל אישה מעשנת). יש הטוענים גם שסוכרת ורמה גבוהה של שומני דם (טריגליצרידים) מסוכנת לנשים יותר מאשר לגברים.

 

גורמי הסיכון המוכרים מסבירים רק כמחצית מהתקפי הלב. לגבי החצי השני כדאי אולי "לשאול" את הלב...

בתרבויות שונות בעולם הלב נתפס כאיבר המושפע ביותר מרגשות. חכמת חיים בסיסית ועתיקה זו מסבירה אולי את מה שהמדע גילה רק לאחרונה מצב רגשי ומאפייני אישיות משפיעים בצורה ניכרת על בריאות הלב. המחקרים העדכניים מעידים כי כעס, עוינות ותוקפנות עשויים לסכן את הלב. בנוסף, מצבי דיכאון, חרדה, בדידות, הסתגרות ומצב המכונה "היחלשות כוח החיים" מעידים על מצב המעלה את הסיכון לסבול ממחלות לב.

גורמי סיכון אלה אינם נכללים בגורמי הסיכון הרגילים למחלות לב כמו יתר לחץ דם, סוכרת, עודף משקל, כולסטרול ושומני דם גבוהים, עישון, תורשה וחוסר פעילות גופנית. יתכן שעובדה זו מסבירה מדוע רק כמחצית מהתקפי הלב מוסברים באופן ברור על ידי גורמי הסיכון הרגילים! בשאר המקרים "לא ברור" מדוע האדם עבר התקף לב. ההתעלמות מגורמי הסיכון הרגשיים עשויה להסביר מדוע רבים מתפלאים כיצד לקו בליבם למרות שאין להם כולסטרול, למה רבים מתים ממחלת לב בהפתעה למרות שלא סבלו מעודף משקל, ואולי גם מדוע למרות התרופות הרבות המורידות את לחץ הדם והסוכר, חולי לב רבים צריכים לעבור צנתורים וניתוחי לב חוזרים פעם אחר פעם במהלך השנים.

היסטורית ההתייחסות להיבטים שאינם גופניים כגורם למחלות לב היא ארוכה. היו אלה שני קרדיולוגים אמריקאים ד"ר מאייר פרידמן וד"ר ריי רוסמן שבשנת 1964 פיתחו תיאוריה המבדילה בין טיפוסי אנשים שונים: טיפוס מסוג A וטיפוס מסוג B. טיפוס מסוג A הוא אדם הממהר כל הזמן, תחרותי ושואף כל העת להתקדם ולשפר את הישגיו. באופן טיפוסי אדם כזה הוא חסר סבלנות, מחויב ללא גבול לעבודתו ("workaholic"), לעתים אגרסיבי; הוא נוטה לפתח עוינות רבה לכל דבר המעכב אותו, המעצבן אותו או שאינו מעניין מספיק. לעומתו, טיפוס מסוג B הוא בדרך כלל אדם רגוע, אינו ממהר, מסופק ביתר קלות ובכל זאת מתעניין בהישגיות. כמה חוקרים טוענים, בהסתמך על נתונים מחקריים, כי הסיכון של אדם מטיפוס A לסבול ממחלת לב גדול פי שניים מהסיכון של טיפוס מסוג B. מחקרים מאוחרים יותר היו מובהקים פחות.

ועם זה, בשנים האחרונות מטילים חוקרים רבים ספק באשר לקשר הישיר שבין החלוקה הכללית לסוגי טיפוסים שונים, ומתמקדים בכמה מרכיבי אישיות כבעלי חשיבות גבוהה יותר לבריאות ככלל ולבריאות הלב בפרט. מחקרים רבים מראים כי תחושת כעס ועוינות האופיינית לטיפוס מסוג A היא המשמעותית ביותר. נמצא כי עוינות קשורה למידת חומרתה של מחלת הלב הטרשתית, ובאופן כללי לסיכון רב יותר לחלות במחלות לב ולמוות מוקדם יותר מכל סיבה אחרת. הולכת ומתחדדת ההבנה כי עוינות וכעס הם המרכיבים "הרעילים" בתוך דפוס ההתנהגות מסוג A, וחשיבותם של מאפייניו האחרים פחותה.

נמצא שגם תחושת דיכאון מסכנת את הלב. 33%-50% מהלוקים באוטם שריר הלב (התקף לב) סובלים מדיכאון ברמות שונות לפני האירוע. יש קשר בין דיכאון לבין תמותה ותחלואה מוגברת לאחר אוטם שריר הלב וניתוח מעקפים. מאחד מהמחקרים שנעשו בנושא עולה כי הסיכון של אנשים שאובחנו כסובלים מדיכאון חמור (Major Depression) למות בששת החודשים הראשונים שלאחר אוטם שריר הלב גדול פי חמישה מסיכונם של אחרים. מכאן שלא זו בלבד שדיכאון מגביר את הסיכון ללב, אלא הוא גם משפיע על השיקום לאחר אירוע לב.

גורם נוסף העשוי להיות קשור בדיכאון הוא צירוף התסמינים המכונה היחלשות כוח החיים (Vital Exhaustion). מצב זה מתאפיין בעייפות רבה, בהפחתה באנרגיה, בתחושת דחייה ותבוסה, באבדן החשק המיני ובנטייה להתרגז בקלות. קרוב ל-50% מהעוברים אירוע לב חווים תחושות מסוג זה לפני האירוע. מחקרים מראים כי יש קשר בין היחלשות כוח החיים לבין תעוקת חזה, הגדלת הסיכון להתקף לב (לא קטלני) ואף להגדלת הסיכון לסבול מאירועים כליליים בעקבות ביצוע צנתור הלב.

כל הגורמים הללו אינם ניתנים לבדיקה והערכה פשוטים במעבדה, ומה שאולי יותר חשוב אין להם תרופת מרשם פשוטה כפי שיש לכולסטרול, לחץ דם גבוה וסוכרת. סיבות אלה הן בוודאי חלק מהסיבה לכך שהערכת הסיכון ללב אצל רופא לא תכלול ברוב הפעמים את ההיבטים הרגשיים. במקרה הטוב, הרופא שואל לגבי רמת המתח בחיים, וממליץ "להירגע" עד כמה שניתן.

עם כן ה"תרופות" האמיתיות נראה שאינן מורכבות מכדורים או כפסולות, ואינן נמכרות בבית המרקחת, גם לא עם מרשם הרופא. מחקרים רבים מראים כי גם אם אדם נמצא בסביבה לחוצה ועצבנית, גם אם ישנן הרבה בעיות, עצב ופחד ישנם גורמים "המגנים" על הלב. תמיכה חברתית, תחושת אהבה, חמלה, קיומם של אנשים קרובים עימם ניתן לשתף בחוויות הקשות של החיים כולם נמצאו כבעלי משמעות רבה לבריאות הלב. מסיבות אלה אולי, חולי לב רבים מפיקים תועלת עצומה מתוכניות בריאות לב קבוצתיות השמות דגש על תמיכה קבוצתית, לימוד תקשורת מקרבת ורכישת כלים יעילים יותר להתמודד עם התחושות והרגשות הלא בריאים.

פרטים נוספים על קבוצות לחצו כאן 

 

הסבר נוסף, נתונים רבים והמלצות מפורטות רבות נוספות לחולי לב ניתן לקבל מהספר: "הלב-המדריך המלא לבריאות ולשיקום".

 


13/05/2006

 
 

 

התכנים המופיעים באתר הינם למידע בלבד ואינם באים להחליף בשום מקרה ייעוץ ו / או טיפול הניתן על ידי רופא ו / או בעל מקצוע אחר בתחום הרפואה
               מפת אתר              ©2004 ,אופיר פוגל ,כל הזכויות שמורות
דף הבית | | אודות | מאמרים | ספר הלב | סדנאות והרצאות | תקצירי מחקרים | מילון מונחים | תשובות לשאלות נפוצות | התמצאות באתר